תא"מ 59138-03-14 פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ נ' חבר ואח'

הצדדים בתיק זה אינם חלוקים על אחריות הנתבעים לנזקי תאונה ברכב התובעת.

טענת הנתבעים היא שהתובעת לא העמידה את הרכב לבדיקת הנתבעת ועל כן לא יכולה היתה הנתבעת לפעול לסילוק התביעה.

לכתב ההגנה צירפה הנתבעת פניה שנשלחה לתובעת 29.7.13 לקבלת עבר ביטוחי.

ביום 6.8.13 פנתה הנתבעת גם בבקשה להעמדת הרכב לבדיקה וכן תזכורת בעניין מסמכים, תמונות נזק וכו'.

אלא שלכתב ההגנה גם שורבבו מסמכים המתייחסים לתאונה אחרת מיום 12.7.14 בעוד התאונה נשוא תיק זה התרחשה ביום 4.6.13 !! לפיכך יש להתעלם ממסמכים אלו שאינם כלל קשררים לעניין.

התביעה הוגשה ביום 30.3.14 וב"כ התובעת טוען כי לא התקבלה כל דרישה להעמיד את הרכב לבדיקה.

הפניה מיום 29.7.13 התקבלה אצל התובעת ביום 1.8.13 כעולה מחותמת קבלה של התובעת. אך על הבקשה להעמדת הרכב לבדיקה מיום 6.8.13 לבדיקה אין כל חותמת קבלה ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות כי התובעת אכן קיבלה את הדרישה. רצתה הנתבעת, יכולה היתה לשלוח בפקס ולשמור את אישור המשלוח או לשלוח בדואר רשום, כהוכחה למסירת המכתב. לפיכך, לא הוכח כי הדרישה להעמדת הרכב לבדיקה לא זכתה למענה.

הנתבעת גם לא הוכיחה כי פנתה למשרד ב"כ התובעת ולא נענתה בעניין או כי התביעה הוגשה בחיפזון.

מעבר לכך, גם אם הנתבעת אכן לא זכתה למענה מצד התובעת, הרי שמאז הגשת כתב ההגנה ועד מועד הדיון היתה לה למעלה משנה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה, ואז היה בית המשפט יכול ליתן צו לבדיקת הרכב או, כל הוראה מתאימה אחרת לרבות בעניין מסמכים או תמונות נזק.