תא"מ 58686-06-14

1. בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 12.11.14.

המבקש לא הכחיש כי קיבל את הזימון לדין וכתב התביעה בתיק זה כדין אלא טען כי כתב ההגנה לא הוגש במועד מאחר וסבר בתחילה כי מדובר בהליך אחר המתנהל נגדו ולאחר מכן פנה לסיוע המשפטי אשר מינה לו עו"ד רק לאחרונה.

זהו המחדל אך עיקר הטיעון הנדרש לשם ביטול פסק הדין הוא עילת ההגנה הנטענת.

לטענת המבקש בקש לנתק את הקווים שהיו לו אצל המשיבה במרץ 2013 ולשלם את החוב הנותר עד לאותו מועד. בהתאם להודעת נציגת המשיבה, שילם ביום 24.3.13 סך של 2,471 ₪ בהתאם לדרישת החוב כעולה מנספח ב' לתצהירו.

מעיון בנספח ב' לתצהיר עולה כי המשיבה הכתירה את חשבונית המס במילים: "להלן סיכום חשבונך," ובראש החשבונית צויין כי מדובר בתקופת חשבון 13.1.13 עד 12.2.13.

בגוף המסמך נרשם כי "סה"כ לתשלום בכרטיס אשראי: 2471.94 ₪". בהמשך צויין כי תשלום קודם שהתקבל מהמבקש עומד על סך של 1,942.91 ₪.

כמו כן צירף המבקש קבלה על ביצוע התשלום.

רק לאחר ששב מחו"ל לאחר 3 חודשים ובקש לחדש את הקווים, נטען מצד המשיבה כי קיים חוב.

2. בתגובתה לבקשה לבטול פסק הדין טענה ב"כ המשיבה כי אין לבטל את פסק הדין משום הצורך בטעם מיוחד. אין צורך בטעם מיוחד להצדקת האיחור בהגשת כתב ההגנה. יש לצורך בטעם מיוחד רק להצדקת האיחור בהגשת בקשה לבטול פסק דין.

המבקש טוען כי פנה לסיוע המשפטי כבר באוגוסט 2014 ואושר לו מינוי עו"ד רק לאחרונה.

הלכה פסוקה היא כי עיכוב/איחור בעטייה של פנייה לקבלת סיוע משפטי, עולות כדי "טעם מיוחד" במובן הוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (ראה: בש"א 2401/06 לולו סלם נ' בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ).

לפיכך, יש לדון רק בשאלה האם המבקש מעלה טענת הגנה הראויה להתברר אם לאו.

3. בתגובתו לטענות המבקש טוען ב"כ המשיבה כי התשלום לו טוען המבקש אינו רלוונטי וכי התשלום מתייחס לתקופת חוב שונה מזו הנתבעת.

ב"כ המשיבה סתם ולא פירש טענתו זו.

מעיון בכתב התביעה עולה כי צורף לה דף פירוט חשבוניות למבקש כאשר בטור החמישי מימין צוינה יתרת חוב כוללת. מסמך זה אינו מציין כלל את תשלומי המבקש אך ניתן להסיק את סכומם מיתרת החוב הכללית הגדלה או פוחתת בהתאם.