תא"מ 58650-12-12 דירות יוקרה בע"מ ואח' נ' מירה מ.ש.י ניהול בע"מ ואח'

1.לאחר עיון בשתי הבקשות ובתגובות להן, אני מוצאת לתקן את פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 15/7/15 באופן הבא:

א. בסעיף 44 לפסק הדין ייקבע כי הנתבעות תחויבנה בתשלום סך כולל של 153,839 ש"ח (לאחר תוספת סך של 44,062 ש"ח אותם קיבלו התובעות עבור התקופה שלאחר פינוי החנויות); בעניין זה אבהיר כי צודקות התובעות בטענתן לפיה סכומים אלה ניתנו להן לאחר המועד שנקבע כמועד פינוי החנות וכי ממילא לא חוייבו הנתבעות בתשלום דמי שכירות בגין תקופה זו. משכך אין לנכות את הסכום האמור מחובן של הנתבעות לתובעות.

ב. בסעיף 81(ב) תחויבנה הנתבעות בתשלום סך של 286,000 ש"ח עבור 13 חודשי שכירות לחנות 512, ובסך נוסף של 9,935 ש"ח עבור דמי שכירות בגין 7 ימים נוספים בחודש יולי 2013. בסך הכל תחויבנה הנתבעות בסך של 295,935 ש"ח. מדובר בטעות אריתמטית אשר נבעה מחישוב דמי השכירות עבור 7 הימים הנוספים בחודש יולי 2013, על פי תשלום דמי השכירות של חנות 714 (56,000 ש"ח לחודש) במקום חנות 512 (44,000 ש"ח לחודש). יצוין כי כאמור בפסק הדין אין מקום לחייב בתשלום חלקי עבור ימים אלה, אלא בתשלום מלא (בשיעור של 100%).

בהתאמה יתוקן גם סעיף 83 לפסק הדין לפיו, לאחר ניכוי הסכומים ששולמו לתובעות, על הנתבעות לשלם לתובעות סך של 156,877 ש"ח בגין רכיב זה.

ג. כפועל יוצא, סעיף 97 לפסק הדין יתוקן כך שעל הנתבעות לשלם לתובעות סך כולל של 310,716 ש"ח.

2. בנוסף, נוכח התוצאה אליה הגעתי בפסק הדין, וכאמור בסיפא שלו, לא מצאתי לחייב את הנתבעות בתשלום האמור בתוספת ריבית והצמדה ממועד חתימת הסכם הפשרה ועד מועד ביצוע התשלום בפועל. שימת הלב לכך שכפי שכבר קבעתי, חלק מטענות הנתבעות אכן התקבלו בפסק הדין. מכאן שטענה זו של התובעות נדחית.

3.יתר האמור בפסק הדין עומד בעינו.

אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט תעביר העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אלול תשע"ה, 29 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.