תא"מ 58474-06-13

1.הצדדים התקשרו בהסכם שכירות ביום 12.4.12 של דירה בת 4 חדרים בבאר שבע (להלן: "המושכר").

אין חולק, כי בדירה התגוררו יחד עם הנתבע שתי שותפות וכי הודע לתובעת שהן יצטרפו למגוריו בדירה ואף ניתנה מצדה הסכמה לשכירות המשנה.

2.בהתאם להסכם השכירות התחייב הנתבע לשלם דמי שכירות חודשיים בסך של 3,000 ₪, ומסר שיק בטחון להבטחת התחייבויותיו עפ"י הסכם השכירות.

3. הנתבע פינה את המושכר בחודש ספטמבר 2012 אך השותפות נותרו להתגורר בו למשך למעלה מחודש נוסף בהסכמת התובעת ועד חודש נובמבר.

4.לטענת התובעת, הסכימה שהנתבע יעזוב את המושכר טרם תום תקופת השכירות עפ"י ההסכם וכי עליו לשלם לידיה את דמי השכירות עד למועד פינוי הדירה ופירעון כל החיובים לתקופת מגוריו. גם הסכמתה לשכירות המשנה בזמנו הייתה כפופה לחובתו המלאה לפירעון דמי השכירות משההסכם נחתם עמו בלבד.

דא עקא, שלאחר פינוי המושכר התברר לתובעת כי מלבד אי תשלום מלוא דמי השכירות וחיובים נוספים כמו ארנונה, מים וחשמל, נגרמו למושכר נזקים שהצעת המחיר לתיקונם הסתכמה בסך של 21,422 ₪. בנסיבות אלו נאלצה התובעת לטענתה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל למימוש שיק הביטחון, שסכומו מופחת אף מההוצאות בהן נאלצה לשאת המסתכמות בסך כולל של 33,603 ₪.

5.הנתבע אישר, כי לאחר שחתם על הסכם השכירות מול התובעת הצטרפו למושכר השותפות הנוספות אלא שלטענתו כ"א מהן חתמה על הסכם נפרד מול התובעת שנמנעה מהצגתו. חרף זאת הפקיד בידי התובעת לבקשתה את מלוא סכום השיקים בגין דמי השכירות ואף חתם על שיק הביטחון בהיותו ראשון השוכרים. לאחר שביקש לפנות את המושכר טרם סיום תקופת השכירות בשל חילוקי דעות עם השוכרות הנוספות קיבל את הסכמת התובעת, העביר לה את תשלום ד"מ בגין החודש האחרון, שילם את חובותיו ופינה את המושכר. הנתבע מודה כי אמנם לא קיבל מהתובעת אסמכתא בדבר סיום חיוביו בקשר עם השכירות בעת שפינה את המושכר, ואף לא ביקש להשיב לידיו את שיק הביטחון, אך פעל כך משום שסמך בתום לב על התובעת ועל ההנחה שסיים את תשלום חובותיו כלפיה. לכשהתוודע לניסיון הפקדת שיק הביטחון ע"י התובעת בחשבון הבנק, הודע לו מפיה כי היא מבקשת לתבוע את החוב שהותירה אחת משוכרות המשנה והפיצוי בגין הנזקים למושכר. למרות שהתריע בפני התובעת שלא לפעול למימוש שיק הביטחון, נוכח הנתבע לטענתו כי הוא אינו יכול לפעול בחשבון בגין התביעה שהוגשה על ידה ללשכת ההוצאה לפועל.

6.הצדדים בתיק זה הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שיקול דעתו, לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984.

עיינתי בכל החומר שהוגש על ידי הצדדים לתיק בית המשפט – כתבי הטענות ועל נספחיהם. בנוסף לאמור לעיל, סיכמו ב"כ הצדדים בכתב את טענותיהם בעניין התובענה.

על סמך כל החומר שבפני, ולאחר שהבאתי בחשבון את טענותיהם של הצדדים האחד כנגד השני ושקלתי הדברים אלו מול אלו ביחס לטענות השונות, אני פוסקת בזה כי הנתבע ישלם לתובעת לידי ב"כ בתוך 30 יום לסילוק סופי ומלא של התביעה, סכום כולל של 3600 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה למדד ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת אגרת משפט, וכן 1,200 ₪ שכ"ט עו"ד, ובצירוף הפרשי הצמדה למדד מהיום ועד התשלום בפועל.