תא"מ 58442-05-13 יקוטי נ' בנק לאומית למשכנתאות בע"מ

1.התובע נטל מהנתבע 2 הלוואות, הלוואה ראשונה מס': 10-6004314-01-75 (ללהן: ההלוואה הראשונה") והלוואה שניה מס': 10-6007395-01-52 (להלן: "ההלוואה השניה") והוא אמור להחזיר את סכומי ההלוואות הנ"ל לטובת הנתבע בתשלומים חודשיים המנוכים מחשבונו של התובע המתנהל אצל הנתבע שמספרו: ******** (להלן: "החשבון").

2.בין הצדדים התנהל הליך משפטי אחר בכל הקשור לשתי ההלוואות הנ"ל במסגרת ת.א. 14761/03 בבית המשפט השלום בחיפה.

בדיון שהתקיים בפני כב' השופט א' טובי (כתוארו אז) באותו תיק מיום 4/12/05 הצדדים הגיעו להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין לפיו הנתבעים באותו תיק (שהתובע בתיק זה הוא אחד מהשניים) ישלמו לתובע באותו תיק (שהוא הנתבע בתיק זה) סך של 4,000 ₪ בתוך 20 יום מאותו יום וסוכם שעם ביצוע התשלום הנ"ל, הדבר יהווה סילוק סופי מלא ומוחלט של כל תביעות התובע באותו תיק כנגד הנתבעים. (להלן: "פסק הדין של השופט טובי").

3.התובע בתיק זה המציא לנתבע שיק ע"ס 4,000 ₪ לכיסוי הסכום שנפסק עפ"י פסק הדין של השופט טובי שנשלח לב"כ התובע ביום 18/01/06.

4.הנתבע המשיך לחייב את חשבון התובע בתשלומים חודשיים לכיסוי החובות בשתי ההלוואות.

עפ"י מצבי חשבון .מתומצתים לשנת 2006, אשר העתקיהם צורפו לכתב התביעה, החשבון חויב בגין ההלוואה הראשונה בסך 3,198 ₪ לחודש החל מחודש 1/06, וסך 2,902 ₪ בגין ההלוואה השניה, סכומים אשר השתנו מחודש לחודש במספר מועט של שקלים חדשים.

5.ביום 29/5/13 התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבע ע"ס 26,976 ₪.

התובע טען בתביעתו כי באמצע שנת 2007 נודע לו כי בשנת 2006 הנתבע חייב את החשבון בסך 15,497 ₪ בגין חוב שבפיגור וזאת מעבר לתשלומים החודשיים השוטפים.

בתמיכה לטענה הנ"ל, התובע צירף לתביעתו מצב חשבון מתומצת לשנת 2006 מיום 20/3/07 המתייחס להלוואה השניה (להלן: "מצב החשבון או מצב החשבון של ההלוואה השניה לשנת 2007").

בסעיף א' של מצב החשבון פורטו התשלומים שנתקבלו עבור אותה הלוואה בשנת 2006 .

בסעיף ג' למצב החשבון צוין שהתשלומים המופיעים בסעיף א' למצב החשבון כללו 15,497.59 ₪ שנגבו "באופן אחר".

6.בנוסף, התובע טען בכתב התביעה שהנתבע חייב את חשבונו שלא כדין בסכומים המפורטים להלן: