תא"מ 58116-02-14 סאן קאר השקעות בע"מ נ' אלגאלי ואח'

מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 19.1.15 בבת ים בין כלי רכב נושא מספר רישוי 13-072-11 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 50-777-69 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא הנתבע 1 באחריות בשיעור של 80% ואילו נהג התובעת יישא באחריות בשיעור של 20%.

עדותו של נהג התובעת, אשר הובאה כתימוכין בגרסת התובעת, היתה אמינה וקוהרנטית, והוא תיאר התאונה לפרוטרוט ובבירור. נהג התובעת העיד, כי הבחין ברכב הנתבעים מספר מטרים לפניו עומד בנתיב התנועה. לדבריו עצר הרכב, וכאשר החל לעקוף את רכב הנתבעים החל רכב הנתבעים לנסוע לאחור. נהג התובעת העיד, כי ראה את רכב הנתבעים נוסע לאחור (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 11-12, 18).

גרסת הנתבעים לא הפריכה את גרסת התובעת. עדות הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), אשר הובאה כתימוכין בגרסת הנתבעים, היתה פחות משכנעת. אף שבמועד התאונה היו, אליבא דנתבע, עוד שתי נשים עימו ברכב, נמנעו הנתבעים מלזמנן לעדות. הסברו של הנתבע, כי אינו יודע מי הן, פחות מתקבל על הדעת. עדות הנתבע בכל הנוגע לנזקים לרכבו היתה בלתי רציפה. אמנם בתחילת דבריו טען, כי לרכבו לא נגרם נזק (עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 15). בהמשך טען, כי הצדדים סיכמו כי "כל אחד יתקן את הרכב שלו" (שם), וכן בהמשך: "מה שסיכמנו זה שכל אחד יתקן את הנזק שלו" (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 31-32, וכן ר' שם בשורה 21). הנתבע נמנע מלהציג כל תמונה של רכבו על מנת לבסס טענתו המקורית כי לא נגרם לו נזק.

לאור האמור הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע נושא בעיקר האחריות לתאונה, שנגרמה כתוצאה מנסיעתו לאחור אגב ניסיון העקיפה של רכב התובעת.

עם זאת, גם נהג התובעת נושא באחריות מסויימת לתאונה. הן נהג התובעת והן הנתבע העידו, כי במקום בו עקף נהג התובעת את רכב הנתבע ישנו נתיב נסיעה אחד, אם כי רחב. לדידו של נהג התובעת, במהירות לא יכולים שני כלי רכב לעבור בו זמנית במהירות בנתיב זה. בחירתו של נהג התובעת לעקוף את רכב הנתבע בתנאי שטח אלו תרמה להיווצרות התאונה.

נוכח האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 5,520 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 11.8.13 ועד ליום התשלום המלא בפועל, ואגרת משפט ששולמה.

שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.