תא"מ 58014-12-13 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' ש' ע'

ראשיתה של התובענה שלפניי בבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בתיק שבכותרת, בהתאם להוראות סעיף 81א1(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.

בהתאמה, מדובר בתובענה לתשלום "סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק", ובה דרישה לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 3,643 ₪ בגין חיובי אגרת רשות השידור בהתאם לחוק רשות השידור, התשכ"ה – 1965 ותקנותיו. התובענה הוגשה בליווי מסמך המכונה "פרטי אזרח", המכיל פרטים מלאים של הנתבעת, מען על פי הרישומים (מען אחרון – ערערה), מועד היווצרות החיוב (2007), מועד הדיווח שנערך על ידי סוקר, מועד תשלום שנעשה (ב-2004) וכיוב'. בנוסף מופיע בטופס זה פירוט של חיובים ביחס לתקופה שמשנת 2012 ועד לשנת 2013. כמו כן צורף לכתב התביעה אישור מטעם מנהלת סניף באגף הגביה של התובעת ביחס לנכונות יתרת החוב הנתבעת.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התובענה ובמסגרת תצהירה טענה כי היא איננה מחזיקה במקלט טלויזיה מטעמי דת, כי כתב התביעה אינו מפורט ולא ברור ממנו ממה נובע החוב וביחס לאיזו תקופה וכי על כן היא שומרת לעצמה את הזכות לצרף תצהיר נוסף לאחר פירוט החוב הנתבע.

נוכח טענת העדר ההחזקה ניתנה למבקשת הרשות להתגונן ללא צורך בדיון במעמד הצדדים בבקשתה, והצדדים הגישו כתבי טענות בסדר דין מהיר, כאשר התובעת מצרפת לתביעתה טופס פרטי אזרח המכיל את מלוא החיובים שנצברו על שמה של הנתבעת, ואשר מפרטים את אופן חישוב החוב הנתבע כאן ומלוא השנים שבגינן נצבר החוב (2007-1012), דו"ח נתוני מקלט ודו"ח הודעות מצב. הנתבעת הסתפקה בצירוף רשימת מסמכים.

במעמד הישיבה המקדמית שהתקיימה כאן ביום 8/9/14 נחקרה הנתבעת על ידי ביהמ"ש על מנת לנסות ולהבין את הטענות לעומקן. במהלך חקירה זו הצהירה הנתבעת כי היא גרושה מאז 2002, מתגוררת בשכירות ביחד עם בנה הקטין מזה שנתיים בדירה המצויה באום אל פאחם, וקודם לכן התגוררה עם הוריה, באותו בנין אך עם כניסה נפרדת. עוד העידה כי לא החזיקה מקלט מאז גרושיה וכי לפני גירושיה החזיקו היא ובעלה במקלט אך זה נותר בידיו. הנתבעת טענה עוד כי לא רכשה מקלט ולא קיבלה מקלט בעת מגוריה בבית הוריה, וכי גם בדירה השכורה אין מקלט.

בעקבות הפרטים האמורים ולאחר שביקשה הנתבעת כי ייערך ביקור סוקר בביתה לאימות טענותיה הוסכם בין הצדדים כי ביקור כאמור אמנם ייערך.

הנתבעת הוסיפה אז והבהירה כי הבית בו היא מתגוררת נמצא ליד בנק ערבי ישראלי באום אל פאחם, סמוך למשרד בא כוחה, הסבירה כי היא עובדת בעבודה מפוצלת, וכי היא זמינה בטלפון הנייד שמסרה ומתניידת באמצעות רכבה.

בשים לב לפרטים אלו נקבע כי ביקור של סוקר ייערך בביתה של הנתבעת לבחינת טענתה כי אינה מחזיקה במקלט. כן נקבע שם כי הסוקר רשאי לערוך ביקור פתע בביתה ואם לא תמצא בביתה – רשאי לערוך ביקור חוזר באותו יום או במועד אחר בהתאם ללוח הזמנים שמסרה בדיון. כן נקבע כי הסוקר רשאי ליצור עימה קשר טלפוני לקביעת שעה מדויקת לביקור אם ימצא לנכון. לבסוף הובהר כי על הנתבעת לשתף פעולה עם הסוקר.

ניסיון לביקור כאמור אמנם נערך, אך ביקור בפועל לא נעשה.

מדו"ח סוקר שהוגש לעיוני עלה כי הסוקר יצר קשר טלפוני עם הנתבעת ובשיחה זו הודיעה הנתבעת כי היא נשואה, מתגוררת בשכונת עין אברהים בבית בעלה, וכי על הסוקר ליצור קשר טלפוני עם בעלה לתיאום הביקור על פי הפרטים שמסרה בידיו.