תא"מ 5787-11-14

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 10.04.2014, בין כלי רכב, מ"ר 57-970-78 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 77-564-62 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

אציין, כי בפתח הישיבה מיום 13.07.2015 ביקש ב"כ התובעים להעמיד את סכום התביעה על סך של 16,225 ₪, במקום סכום התביעה המקורי שהועמד על 21,225 ₪, כאשר ההפרש על סך 5,000 ₪ מבטא את רכיב הפסד הנחת היעדר תביעות, שיפוצל עד למועד התגבשות רכיב זה.

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועדת ראייה נוספת מטעם התובעים שישבה ברכב התובעים בעת קרות התאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהאחריות לקרות התאונה תחול על נהג רכב הנתבעים ואילו נהג רכב התובעים יישא ברשלנות תורמת בשיעור של 30%.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

אני מעדיף את גרסתם של עדי התובעים בכל הנוגע לנסיבות שהובילו לתאונה, שהייתה קוהרנטית, עקבית המתיישבת עם היגיון קרות התאונה, זאת על פני גרסת נהג רכב הנתבעים שהייתה מתחמקת, בלתי קוהרנטית, אינה מתיישבת עם היגיון קרות התאונה ובלתי מהימנה.