תא"מ 57855-10-15 ואן קול נ' מרכז רפואי ספיר לשעבר בי"ח מאיר ואח'

בפני בקשת המבקש, התובע בתיק שבנדון, להורות על מתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט בגין תביעתו.

התביעה, והבקשה, הוגשו תחילה לבית משפט השלום בהרצליה והועברו לבית משפט זה בהתאם להחלטת נשיא בתי משפט השלום בתל אביב, כב' הש' דורון (החלטה מיום 8.11.15), ולהחלטת נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, כב' הש' רון (החלטה מיום 12.11.15).

המבקש טוען כי יש להעניק לו פטור מאגרה ומהפקדת פקדון נוכח מצבו הכלכלי והרפואי הקשה והפנה להחלטות (ב-114 הליכים) בהן זכה לפטור המבוקש.

בהחלטה מיום 24.11.15 נצטווה המבקש להשלים פרטים ונתונים חסרים בבקשתו בטרם תועבר זו לתגובת הצדדים שכנגד וביום 30.12.15 הגיב להחלטה וחזר, באופן כללי, על הטענות שפורטו בבקשה.

תגובת היועמ"ש הוגשה לתיק בית המשפט ביום 21.1.16 ולפיה אין להיעתר לבקשה – הן משום שהמבקש אינו עומד בתנאים הקבועים בחוק למתן פטור כמבוקש והן משום שלעמדת היועמ"ש נעדרת תביעתו עילה נגד חלק מן הנתבעים. נטען בתגובה כי המבקש נמנע מלתמוך בקשתו בתצהיר ערוך כדין, כי לא דייק בהצגת ההחלטות בהן, לעמדתו, זכה לפטור מאגרה וכי בהליכים אחרים נדחתה דווקא בקשתו. עוד ציינה נציגת היועמ"ש בתגובתה כי לעמדת היועמ"ש עושה המבקש שימוש לרעה בהליכי משפט ומגיש תביעות מרובות ללא עילה.

בתשובה לבקשה עתר המבקש להורות על קיומו של דיון בבקשה.

דיון והכרעה:

עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי אין להיעתר לבקשה.

תקנות האגרות קובעות מנגנון של השתתפות הפרט בניהול ההליך המשפטי ויש בו אף כדי לבסס את רצינות ההליך. מאידך, אין בחיוב באגרה כדי לאיין את זכותו של הפרט להיזקק לשירותי מערכת המשפט מטעמי חוסר יכולת כלכלית.

לפיכך, נקבע בתקנות מנגנון המאפשר מתן פטור מאגרה בהתקיים נסיבות מסוימות.