תא"מ 5745-04-16 בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ נ' שרי ואח'

התובעת הינה חברה להשכרת רכב, שבבעלותה היה רכב קיה מ"ר 95-640-11.

נתבעת 1 נהגה ברכב מ"ר 59-799-69 ואילו נתבעת 2 בטחה רכב זה.

על פי הנטען בכתב התביעה ביום 11.9.15, רכב התובעת היה בעצירה מוחלטת כשברמזור אור אדום. רכב הנתבעים לא שמר מרחק ופגע ברכב התובעת. הנתבעת הכירה באחריות ושילמה לתובעת סך של 5,335 ₪ והתביעה היא על יתרת הנזק.

בכתב ההגנה הנתבעים אינם מכחישים את אחריותם, אך טוענים כי הפיצוי ניתן על פי חוות דעת של שמאי מטעמם. כמו כן נטען כי התובעת מקבלת הנחה בעת התיקון כי יש לה צי כלי רכב. לפיכך דורשים הנתבעים להציג קבלה על מחיר התיקון.

הצדדים הכריזו בפתח הדיון כי סכום המחלוקת הוא 6,425 ₪, לפי הפירוט של 1,000 ₪ בגין הפרש בין חוות הדעת וכן סכום בגין ירידת הערך.

עד מטעם התובע היה השמאי מר אולג אהרון רבייב. עד זה מעיד אך ורק על הנזק ברכב התובעת ולא לגבי נסיבות התאונה. העד מציין בעדותו כי נשברו מנעולים שנועלים את הפגוש והיה גם שבר פנימי בפגוש. הוא בחר לתקן את הליקוי ולא להחליף את הפגוש כדי להקטין את הנזק. העד קבע ירידת ערך בשיעור 5%, על ליסינג מפחיתים 10%. העד לא הציג קבלה כי הוא מקבל כל חודש תשלום.

מטעם הנתבעות העיד שמאי רכב עצמאי מר אורן יעקב. העד מאשר כי הפחית 22% מערך הרכב, כי מדובר ברכב של ליסינג.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות בתיק, את חוו"ד השמאים ואת חקירתם בבית המשפט, מצאתי כי אמנם הנתבעת לא ביקשה את חוזה השכירות כדי לדעת באיזה סוג של ליסינג הושכרה המכונית של התובעת. חוות דעת השמאי מטעם הנתבעת הוגשה באיחור רב.

לפיכך, אני מקבל את קביעת אחוז ירידת הערך, שקבע השמאי מטעם התובעת.