אודיה נ' גאז ואח'

הצדדים אינם חלוקים ביניהם על נסיבותיו הבסיסיות של המקרה, ובעיקרם של דברים כי רכב הנתבעים, נהוג ע"י הנתבע 1, פגע ברכב התובעת בהיותו חונה לצד המדרכה, וזאת בעת שהנתבע 1 ניסה לעבור עם רכבו במעבר צר שנותר בין רכב התובעת החונה מצד ימין לו, לבין רכב שחנה מצד שמאל.

אלא, שהנתבעים טוענים כי רכבם פגע בטמבון רכב התובעת בלבד, בעוד שהפגיעה בכנף הקדמית שמאלית אינה תוצאת האירוע הנדון, כי אם תוצאת אירוע או מצב קודם.

עוד טוענים הנתבעים כי התובעת התרשלה בכך שהעמידה את רכבה במקום המפריע את הגישה למוסך וכי הפגיעה ארעה בשל הכוונה שגויה של מנהל שירות המוסך, מר ארז חדד.

התובעת טוענת מנגד כי הן הטמבון והן כנף הרכב היו במצב תקין לחלוטין קודם לאירוע, כשם שהיה כל הרכב מבחינת פחחות וללא אירוע תאונתי קודם, וכי הנזק הנתבע הינו אך ורק תולדת של פגיעת רכב הנתבעים ברכבה באירוע הנדון.

התובעת דוחה כל טענה להתרשלות מצדה שכן חנתה במקום מותר, לפי בקשת המוסך, וזאת לנוכח תקלת אלטרנטור שדרשה טיפול ומאחר שהתובעת הגיעה עם רכבה לאחר שעות פעילות המוסך.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים ושמעתי את העדויות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, ללא ייחוס אשם תורם בשיעור כלשהו לתובעת, שכן גרסת התובעת גם באשר למוקדי הנזק, היא הגרסה המסתברת ביותר, ומשלא הורם הנטל להוכיח כי האחריות להתרחשות הנזק אינה מוטלת על הנתבע 1 אלא על המוסך.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

3.כאמור, אין מחלוקת כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת.

סרטון של האירוע כפי שהוצג בישיבת ההוכחות מציג את הפגיעה כאמור, אך לא את המיקומים המדויקים.

אולם, התובעת העידה בפני בעדות ברורה, ישירה ופשוטה, המתיישבת עם כלל הראיות והנסיבות, ואשר הותירה בי רושם מהימן, ולפיה לא היה ברכבה נזק כמתואר בכתב התביעה ובחוות דעת השמאי מטעמה, עובר לאירוע הנדון. יש לזכור כי רכב התובעת נבדק ימים ספורים בלבד לאחר האירוע ע"י שמאי מטעמה, וכי הנתבעים לא הציגו כל ראיה לקיומו של אירוע תאונתי קודם ברכב התובעת שיסביר את הפגיעה הניכרת בכנף.