תא"מ 57070-01-15 קדוש ואח' נ' גביש ואח'

בפני בקשת המבקשים שכותרתה "בקשה לקבלת הבהרה". במסגרת הבקשה ביקשו המבקשים להבהיר האם הסעד הנוסף הנכלל בכתב התביעה המתוקן למתן צו הריסה של תוספת הבניה הבלתי חוקיות והשבת מצב הגג לקדמותו, יידון במסגרת סדר דין רגיל או בסדר דין מהיר.

הנתבעים בתגובתם מתנגדים נחרצות להעברת הדיון בסעד הנוסף בסדר דין רגיל, הן משום שהדבר יאפשר למבקשים לבצע מקצה שיפורים ולהמציא מסמכים נוספים שלא גולו על ידם במסגרת תביעתם זו, והן משום שלא מדובר בסוגיה מורכבת או רחבה הדורשת העברת הדיון בתביעה לסדר דין רגיל.

מעיון בתביעה, בטענות הצדדים ובפרוטוקול הדיון האחרון מיום 20.10.15, נראה כי ישנם נימוקים התומכים לכאורה בהותרת הדיון בתביעה בסדר דין מהיר, כמפורט להלן:

האחד, סוגיית הבנייה הבלתי חוקית ו/או הבנייה ברכוש המשותף, זכתה להתייחסות ספציפית בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, וספק אם היא דורשת בירור נרחב נוסף.

השני, ככל שמדובר בתביעת התובעים בלבד, ללא יתר דיירי הבניין, הרי התביעה איננה מונה בעלי דין רבים.

השלישי, נוכח הצהרת ב"כ התובעים על כך שאין בידיו מסמכים נוספים מלבד אלו שהוצאו על ידו, ברי כי מורכבות הסוגיה נשוא התביעה מההיבט המשפטי והעובדתי אינה מורכבת למדיי.

מאידך, הסעד הנוסף המבוקש הינו צו עשה להריסת בניה בלתי חוקית ולהשבת המצב לקדמותו. המדובר בסעד שאינו סעד כספי, ומשכך אין הוא יכול לכאורה להתברר במסגרת תביעה בסדר דין מהיר.

תקנה 214 ב (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 קובעת כי בסדר דין מהיר נידונות אך ורק תובענות לסעד כספי, כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 75,000 ₪.

יודגש כי תקנה זו מגדירה את המסגרת הדיונית לבירור התביעה ואינה מגדירה את הסמכות העניינית של מותב.