תא"מ 5668-04-15 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' זמיר

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 7.1.16.

המבקש טוען כי לא קיבל לידיו את כתב התביעה וטען כי לגופו של עניין יש לו טענות הגנה טובות, שכן הרכב שהיה מעורב בתאונה נשוא כתב התביעה נגנב ממנו כשבועיים לפני התאונה.

המשיבה טענה בתגובה כי אין להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק, שכן כתב התביעה נמסר למבקש כדין, וכי אף אין לבטל את פסק הדין על פי שיקול דעת בית המשפט – שכן מהמסמכים שצירף המבקש עולה כי הודיע למשטרה על הגניבה הנטענת רק כשנה לאחר האירוע ורק לאחר שהוגשה נגדו התביעה.

המבקש השיב לתגובה, התייחס לשאלת ההמצאה והבהיר כי התלונה במשטרה הוגשה במועד הגניבה אף אם האישור הופק שנה לאחר מכן.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

לא שוכנעתי כי נפל פגם בפסק הדין כפי שניתן ומשכך, המבקש אינו זכאי לביטולו משיקולי צדק.

עם זאת, בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקש חדל במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת. התרשמתי כי למבקש טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

שאלת ההוצאות תיבחן בסיום ההליך.