תא"מ 56674-07-15 ש. ר. מ.מ.מ. תעשיות בע"מ ואח' נ' ששון

לפני תביעה על סך כתשעת אלפים ₪. התובעות טוענות כי על הנתבעת לשלם להן בגין סחורה שסופקה לה ושתמורתה לא שולמה. הנתבעת מכחישה כי קיבלה מהתובעות דבר ומכחישה כי היא חבה להן חוב כלשהו.

מכתבי הטענות ומהדיונים עולות הטענות והגרסאות כלהלן:

התובעת 2 (להלן: התובעת) היתה בעליה והמנהלת של התובעת 1 (להלן: החברה). בנה של התובעת, מר מרסל ניסני (להלן: מרסל) שימש כמנהלה של החברה.

לגרסת מרסל נשלחה סחורה לחנותה של הנתבעת והתמורה בגינה לא שולמה. מרסל לא ידע להצביע על חתימה של הנתבעת או של מי מטעמה על גבי תעודת המשלוח. גם האישור לחברת השליחויות היה טלפוני (עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 22).

לגרסת התובעת עצמה מרסל (ובנה הנוסף, מישל) היו אלה שטיפלו בקשר עם לקוחות החברה והיא לא ידעה להשיב על שאלות הנוגעות למסמכים התומכים, לטענתה, בכתב התביעה ("תשאל את מרסל" – עמ' 11, שורה 20; עמ' 12, שורה 15; שם, שורה 20; ועוד).

הנתבעת, מנגד, טענה כי לא קיבלה את הסחורה נשוא התביעה. לגרסתה, מעולם לא עשתה הזמנה דרך הטלפון מאנשים שאינה מכירה (עמ' 7 לפרוטוקול, שורה 32) וטענה כי מעולם לא קיבלה סחורה בכמות המפורטת בחשבונית.

חלק מהדיון התמקד בשאלת כתובתה של חנות הנתבעת. על גבי החשבונית ועל גבי טפסי חברת השליחויות צוינה הכתובת ברחוב אחוזה 24 ברעננה. כבר בשלב מוקדם של ההליכים התברר כי בכתובת זו לא מצויה החנות, שכן זו מצויה ברחוב אחוזה 124. מרסל, בתצהירו, הבהיר כי מדובר בטעות סופר – שכן בתעודות גם צוין "מרכז פוזים" והכוונה ל-"מרכז פוזין" המצוי ברחוב אחוזה 124, ככתובת חנות הנתבעת. לעמדתו, טענות הנתבעת לעניין זה מלמדות על חוסר תום לב מצדה.