תא"מ 56667-05-14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אהרוני ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 18.4.2013 באשקלון. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 26,512 ₪.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים, ועוד התגלתה שאלה נוספת באשר לזהות הנהג ברכב הנתבעים.

3. נהג התובעת טען, כי התאונה ארעה לאחר שרכב הנתבעים עצר באמצע כביש, לקראת צומת, לפני פניה שמאלה, בעוד רכב התובעת מגיע מולו ומתעתד להמשיך ישר. רכב התובעת, אשר לו היתה זכות הקדימה, המשיך בנסיעתו, אולם רכב הנתבעים החל לפתע לבצע את הפניה, וגרם לנהג התובעת לנסות לחמוק מפגיעה על ידי סטיה ימינה. לא היה מגע בין כלי הרכב, אולם רכב התובעת פגע בקיר בית העומד בפינת הצומת. נהג התובעת טען עוד, כי מי שנהג ברכב היה אחד, איוב אהרוני. בטופס ההודעה שמולא לפי דיווחו נכתב כי הנהג היה הנתבע מס' 1, מר דוד אהרוני, וכך גם משתמע מכתב התביעה (אם כי לא נכתב כך במפורש).

4.הנתבעים, בכתב ההגנה, אכן מציינים, כי הנהג הוא איוב אהרוני, וכך אף עולה מטופס ההודעה שלהם. אלא, שהם לא הזמינוהו להעיד. הנתבע 1 בעצמו, בעדותו, סיפר כי איוב הוא אחיו הצעיר (שני האחים הם כבני 80 שנה), וכי גם הוא אכן נוהג ברכב המדובר. בעדותו, התקשה הנתבע 1 לשחזר את התאונה, והרושם שהתקבל הוא כי הוא עצמו לא היה מעורב במקרה. איוב לא הוזמן להעיד ולא העיד.

5.לעניין האחריות, עמדת הנתבעים היא, כי נהג התובעת היה אמור לצפות את תנועת רכב הנתבעים, והיה עליו אף לאפשר את השלמתה (במיוחד לאחר שאף הוא מודה כי רכב הנתבעים עמד לקראת פניה שמאלה, וכבר היה בהטיה מסוימת). בכל מקרה, היה עליו, כשסטה, לסטות שמאלה, ולא ימינה, וכך היה מונע את הפגיעה ברכבו.

6.קודם להכרעה בשאלת האחריות לתאונה עצמה, יש להכריע בשאלה העקרונית של הוכחת התשתית העובדתית של התביעה, נוכח אי-הוודאות באשר לזהות הנהג.

7.אילו היה נכתב בכתב התביעה במפורש, כי הנתבע 1 הוא שנהג ברכב, יכול ולא היה מנוס מדחיית התביעה, שכן הגם שעמדתי היא שאכן לנהג הנתבעים אחריות עיקרית להתרחשות התאונה, כפי שנראה להלן, הרי שבמקרה כזה המסקנה ההגיונית היתה, שהתובעת לא הוכיחה את עילת התביעה כמתואר בכתב התביעה.

8.אלא, שכאמור, כתב התביעה אינו מפרש את שם הנהג, ומתייחס לנתבע 1 כמי שהיה "בעלים ו/או מחזיק ו/או נהג"; ואין חולק כי היה בעלי הרכב המעורב (ולפחות המחזיק בו, כפי שאף הוא העיד בעצמו). כל יתר האמור בכתב התביעה ניתן ליישוב, גם אם בדוחק, עם תסריט לפיו הנהג בפועל היה אחר מאשר הנתבע 1.

9.משכך, הגעתי למסקנה כי אין בכך שלא הוכח שהנהג הוא הנתבע 1 (ולמעשה, מסתבר אחרת), כדי להביא לדחיית התביעה.