פלאפון תקשורת בע"מ נ' דור חי שלום פרוייקטים בע"מ ואח'

1.התובעת, חברה בע"מ העוסקת בשיווק מכירה והתקנה של מכשירים סלולריים ובמתן שירותי רדיו טלפון סלולריים למנויים, הגישה כנגד הנתבעים תביעה כספית על סך של 14,977 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, אגרה ושכ"ט עו"ד, בגין שירותים וציוד שסיפקה להם, לטענתה.

בשלב הראשון, ניתן כנגד הנתבעים פסק דין בהעדר על מלוא סכום התביעה. הנתבעים הגישו בקשה לביטול פסק הדין ובהחלטתו מיום 14.5.2015 הורה כבוד הרשם זיתוני על ביטול פסק הדין הנ"ל, למעט סך של 4,440 ₪, בו הודו הנתבעים. בנוסף, הורה כבוד הרשם על הגשת כתב תביעה מתוקן. אין חולק, כי הסך של 4,440 ₪ שולם על ידי הנתבעים ע"ח החוב והוא אכן קוזז במסגרת כתב התביעה המתוקן.

2.כפי שעולה מכתב התביעה המתוקן, הרי שהנתבעת מס' 1 (להלן "החברה") הינה חברה בע"מ ואילו הנתבעים 2 ו - 3 הינם בעלי מניותיה. הנתבע מס' 2 (להלן "הנתבע") שימש בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה כמנהל של החברה. נטען, כי החברה התקשרה באמצעות הנתבעים 2 ו - 3 בהסכמים לצורך קבלת שירותי סלולר וציוד.

התובעת טענה, כי בהתאם להסכמים שנכרתו בין הצדדים התחייבה החברה, באמצעות הנתבעים 2 ו - 3 לשלם עבור השירותים והציוד שסופקו לה, בהתאם לחשבונות שיומצאו על ידי התובעת. נטען, כי התובעת סיפקה להם את הציוד ואת השירותים כמוסכם, והם עשו בו שימוש רב לאורך תקופה ארוכה וחויבו עבור השירותים, בהתאם לחשבוניות חודשיות שהונפקו להם.

במהלך החודשים יוני 2009 עד פברואר 2010, לא כובדו לסירוגין דרישות תשלום שונות שהוצגו לפירעון באמצעות הוראת הקבע שמסרה החברה לטובת התובעת ורק לאחר פניות לנציגיה שולמו החשבונות.

החל מחודש מרץ 2010 ואילך שולמו החשבוניות באמצעות כרטיס אשראי של הנתבעת מס' 3.

החל מחודש פברואר 2012 לא כובדו החשבוניות שהוצגו לפירעון באמצעות כרטיס האשראי הנ"ל וחרף פניות של התובעת אל הנתבעים בעניין, לא הוסדר החוב.

התובעת טענה, כי ביום 12.3.2012 ניידו הנתבעים את מנוייהם לרשת מתחרה, תוך שהם מותירים אחריהם חוב כספי בסך של 14,953 ₪ בגין שימוש וציוד.

נטען, כי מחקירה שביצעה התובעת, עולה שהחברה הפסיקה את פעילותה עוד בחודש אוגוסט 2011 וכי מצבה הכלכלי הורע עוד בשנת 2009 לכן, לפחות 4 רכישות של מכשירי סלולר ומודם, אשר בוצעו ביום 1.1.2012 נעשו כאשר הנתבעת כבר לא היתה פעילה. התובעת טענה, כי היה על הנתבעים 2 ו - 3 לדעת שהחברה חסרת כושר פירעון וכי לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ולמרות זאת, המשיכו לעשות שימוש בשירותיה של התובעת. נטען, כי הסכמתה של התובעת למתן שירותים ומכירת ציוד לנתבעים החל מחודש אוגוסט 2011 ניתנה לאור מצב השווא שהציגו הנתבעים 2 ו - 3, לפיו החברה תוכל לעמוד בהתחייבותה לתשלום עבור השירותים והציוד וכן, בהסתמך על פרעון התשלומים באמצעות כרטיס האשראי של הנתבעת מס' 3.