תא"מ 56491-12-13 ניסן נ' אור ואח'

לפניי תביעה שעניינה נזקים בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה ביום 24.2013 באזור, בה נחבל כלבה של התובעת:

1. ביום 2.4.2013 טיילו התובעת, אחותה, הגב' מור אשכנזי, אחות נוספת והאם עם כלבה של התובעת ברחוב ההסתדרות בישוב אזור, בסמוך למקום מגורי התובעת. השעה הייתה 19:00 לערך. הנתבעת 1 (להלן – "הנתבעת") נסעה במקום, בג'יפ, עם ילדיה הקטינים. הכלב נדרס על ידי גלגל הרכב, לטענת התובעת כתוצאה מנסיעה מהירה ובלתי זהירה של הנתבעת. הנתבעות טוענות שהנתבעת אינה אחראית לקרות התאונה. נטען שהכלב לא היה קשור כנדרש והוא התפרץ לנתיב נסיעתה של הנתבעת.

2. בדיון שהתקיים בפני העידו התובעת ואחותה, הגב' מור אשכנזי, והנתבעת. הוצגו תמונות של מקום התאונה וכן תמונה של הכלב. הגב' אשכנזי הדגימה את השתלשלות העניינים.

3. לאחר בחינת טענות הצדדים, העדויות, הראיות וההדגמה שבוצעה, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל, בחלקה; למעשה, אני מוצא את שני הגורמים המעורבים בתאונה אחראים לקרות התאונה; להלן הנימוקים אשר הביאו אותי לכדי מסקנה כאמור:

   • התאונה התרחשה ברחוב ההסתדרות באזור. התובעת טענה שמדובר ב"רחוב משולב" [סעיף 6 לכתב התביעה; עדות הגב' אשכנזי, עמ' 4, ש' 6]. לא הוצגה תמונה של התמרור במקום, אולם בהתאם לתמונות שהוצגו ולגרסת הנתבעת [עמ' 9, ש' 8 – 9; עמ' 10, ש' 31], כמו גם לעובדה שבכתב ההגנה לא הייתה התייחסות מיוחדת (מעבר להכחשה כללית) לנטען בסעיף 6 לכתב התביעה, שם נטען שמדובר היה ברחוב משולב, עולה שאין מחלוקת שמדובר ב"רחוב משולב". "רחוב משולב" מוגדר כ-"דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב" [סעיף 1, תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן – "תקנות התעבורה")].

     נסיעה ברחוב משולב מטילה על המשתמש ברכב חובת זהירות מיוחדת. תקנה 31(ב) לתקנות התעבורה מורה: "הנוהג ברחוב משולב יאפשר להולכי רגל ולילדים המשחקים בו את פעילותם ולא ימשיך בנסיעה אלא אם כן הבטיח שנסיעתו לא תסכן אותם"; תקנה 52(14) לתקנות התעבורה מורה שעל נוהג רכב להאט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש – ובמיוחד ברחוב משולב; תקנה 54(ב) לתקנות התעבורה מורה שמהירות הנסיעה ברחוב משולב לא תעלה על 30 קמ"ש.