שיקלר ואח' נ' דר ואח'

1. התובע הגיש נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר בגין הפרת הסכם שכירות אשר נחתם בין הצדדים ביום 11.3.15 (להלן: "הסכם השכירות") לפיו התחייב הנתבע לשכור את המושכר לתקופה של 12 חודשים בעלות של 3,900 ₪ לחודש.

לטענת התובע נטש הנתבע את המושכר לאחר חודש ימים בלבד ולאחר ששילם רק את דמי השכירות בגין אותו החודש.

התובע טען בכתב תביעתו כי לאחר עזיבת הנתבע את המושכר לא הצליח להשכיר את המושכר לשוכר אחר.

לפיכך, נתבעו מהנתבע תשלום בגין 11 חודשים בסך 42,900 ₪, סך כולל של 10,429 ₪ הוצאות אחזקת המושכר וחשבונות מים, חשמל וגז בתקופת השכירות וסך 480 ₪ עלות ביצוע ניקיון בדירה. כמו כן, נתבע סכום הפיצוי המוסכם בסך 11,610 ₪ בנוסף לסך של 2,301 ₪ השתתפות בשכ"ט עו"ד התובע בעריכת הסכם השכירות, הכל בהתאם להוראות סעיפים 9, 10, 11, 29ב ו- 33 בהסכם השכירות.

מסכום התביעה הנ"ל הפחית התובע סך של 3,900 ₪ - סכום הפיקדון שהופקד בידו מראש במעמד כריתתו של הסכם השכירות.

סה"כ סך 63,820 ₪.

בתצהיר עדות ראשית מטעמו, הפחית התובע את סכום התביעה לסך 55,283 ₪ לאחר הפחתת חודשיים מתקופת השכירות הנתבעת בעקבות השכרת המושכר לדייר אחר בטרם הסתיימה תקופת השכירות על פי הסכם השכירות עם הנתבע.

2. הנתבע התנגד וטען כי פנה אל התובע בעקבות מודעת פרסום של התובע לפיה הינו משכיר דירות לתקופות קצרות.

מאחר והנתבע, ששהה מחוץ לביתו בעקבות קרע ביחסיו עם אשתו, חיפש מקום מגורים לתקופה קצרה שתהא זולה יותר מחדר במלון. לפיכך, פנה אל התובע בהתאם למודעת הפרסום והבהיר לתובע כי חשוב לו כי יוכל להפסיק את תקופת השכירות בהתראה קצרה.

לטענת הנתבע הציע לו התובע לשכור את הדירה לתקופה של שנה עם התראה של חודש בטרם פינוי ככל שירצה בכך בטרם תסתיים תקופת השכירות.

הצדדים חתמו על הסכם זמני לשלושה ימים עד אשר ייחתם הסכם קבוע והנתבע מסר לתובע שני שקים בגין חודש שכירות ראשון ובגין האחרון או כפיצוי במידה ויעזוב לפני תום תקופת השכירות המוסכמת. כנגד השקים מסר התובע לנתבע את מפתח המושכר.

התובע אף העביר לנתבע באותו יום טיוטת הסכם השכירות אשר הועברה לעורך דינו של הנתבע.

מאחר ועורך דינו של הנתבע התמהמה בבדיקת טיוטת ההסכם, בקש ממנו התובע לחתום בינתיים על טיוטת הסכם השכירות כפי שהיא על מנת להרגיע את רשויות המיסים ואת עורכי הדין מטעמו.

לפיכך, טען הנתבע, כי הסכם השכירות נחתם למראית עין ולא על מנת לחייב את הצדדים החתומים עליו.

ממשיך הנתבע וטוען כי בהמשך העביר לתובע את תיקוניו והערותיו של עורך דינו על הסכם השכירות והתובע הסכים להם והתחייב על פיהם.

ביום 30.3.15 הודיע הנתבע לתובע כי הצליח לאחות את הקרע עם אשתו ולפיכך, הוא מבקש לפנות את המושכר. לטענת הנתבע התובע הסכים לכך ואף איחל לו בהצלחה והאיץ בו לפנות את המושכר.

לפיכך, טוען הנתבע אין לחייבו בסכום התביעה המייצג תקופת שכירות בה לא שהה כלל במושכר בהסכמת התובע.