גוניקשטיין נ' דוליה ואח'

1.עניינה של התביעה שלפניי תאונת דרכים בה היו מעורבים רכבי הצדדים.

נתבעת 2 הינה מבטחת רכב נתבעת 1.

2.בהתאם לטענת התובע, התקרב התובע למעבר חציה.

בשים לב לכך שבמעבר החציה עברו אנשים, עצר התובע את רכבו. הנתבעת, אשר נסעה מאחוריו, לא שמרה מרחק ולא שמה לבה לדרך ופגעה ברכב התובע.

הנתבעת מצדה טוענת, כי התקרבה למעבר החציה. לפניה עצר רכב ואילו בנתיב הנסיעה הנוסף לאותו כיוון עצרו שני רכבים, כאשר רכבו של התובע היה השלישי בנתיב הנוסף. התובע ביקש להשתלב בנתיב נסיעתה של הנתבעת במהירות ולכן סטה ימינה לנתיב נסיעתה של הנתבעת, כאשר הוא מבקש להשתלב בין רכבה של הנתבעת ובין הרכב לשפניה.

לתובע, ככל הנראה לא היה די מקום ובשל השתלבותו הפתאומית בנתיב נסיעתה של הנתבעת ובשל אי שמירת מרחק של התובע, לא הספיקה הנתבעת למנוע את הפגיעה הגם שבלמה ופגעה בחלק האחורי ימני של רכבו של התובע עם החלק הקדמי שמאלי של הנתבעת.

התובע המשיך בנסיעה, יישר את רכבו והשניים נעצרו זה אחר זה, כשרכב הנתבעת אחרי רכב התובע.

3.הצדדים חלוקים ביניהם גם באשר לתקשורת ביניהם לאחר התאונה. התובע, שאינו דובר היטב את השפה העברית, ביקש, לטענתו, לתקשר עם הנתבעת באמצעות בנו, עמו שוחח טלפונית, הגם שבדיעבד הסתבר, כי הנתבעת דוברת השפה הרוסית אותה דובר התובע. לטענת התובע, הוחלפו פרטים על פי בקשת הבן, הנתבעת מסרה כתובת שגויה של אמה, ולאחר שהתובע הצליח לאתר את הנתבעת, שוחח עם בעלה, אשר היה מוכן לפצות את התובע בגין נזקיו, אלא שהנתבעת חזרה בה.

לטענת הנתבעת, התובע כלל לא דיבר במעמד אירוע התאונה, הגם שניסתה לפנות אליו, הן בשפה העברית והן בשפה הרוסית. התובע שוחח עם בנו, ואף הנתבעת עשתה כן. לאחר מכן, התובע פנה לאמה באיומים.

4.אחר ששמעתי את עדויות הצדדים, מצאתי מקום להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעת.

מיקום הרכבים בכביש, על פי התמונות שהוצגו, מתיישב יותר עם גרסת התובע מאשר עם גרסת הנתבעת.

לא סביר בעיניי, כי התובע, ששני רכבים לפניו, יבקש להשתלב לפני רכב, אשר אמור להיות ממוקם לפניו בכביש (שכן לשיטת הנתבעת רק רכב אחד עמד לפניה במרחק לא גדול ממנה. לשיטת הנתבעת, לא רק שבסופו של דבר התובע הצליח להשתלב בנתיב, אלא אף הספיק ליישר את רכבו ולהתקדם קרוב יותר לכיוון מעבר החציה (לפי התמונות הרכב עצר סמוך למעבר החציה), במקום בו אמור להיות רכב שעצר על מנת לאפשר לאנשים לעבור. לא סביר, שבדיוק כאשר התובע יעבור נתיב, מעבר החציה יתפנה ולא יעמוד עוד רכב שם, כשבמצב זה כלל אין הגיון בעקיפה אותה ביקש התובע לבצע.

זאת ועוד, רכב הנתבעת עמד די קרוב לרכב התובע לאחר האירוע וגם מסיבה זה לא סביר שרכב התובע גם הספיק להתקדם ולהתקרב למעבר החציה וגם נותר במרחק קצר מרכב הנתבעת, אשר בלם במקום, לשיטת הנתבעת.