תא"מ 55535-02-14 בר אור נ' ספייס בניה וייזמות בע"מ

בפניי בקשה לביטול פסק דין מיום 21/10/14 שניתן בהעדר הגנה נגד הנתבעת.

1. אביא השתלשלות העניינים כדי להסביר מקור המחלוקת בין הצדדים:

ביום 3/3/14 הוגשה תביעה נגד הנתבעת בגין נזקים שנגרמו לרכב שביטח התובע 2 אצל התובעת 1. התביעה הוגשה בידי שני תובעים: איילון חברה לביטוח בע"מ וחיים בר אור.

ביום 17/7/14 התקבלה הודעת התובעת 1 (שהוקלדה למערכת נט המשפט ביום 22/7/14) כי הגיעה להסדר פשרה מול הנתבעת ומשכך מבוקש למחוק את תביעתה ולהמשיך את ניהול התביעה של תובע מס' 2 בלבד. ביום 23/7/14 ניתנה המורה על מחיקת התובעת 1 ללא צו להוצאות ועוד נרשם בהחלטה כי בהעדר הודעה אחרת תימשך התביעה של תובע 2 בלבד.

משלא התקבלה הודעה אחרת, לכאורה המשיכה תביעת התובע 2 נגד הנתבעת מאותו שלב.

2.ביום 14/9/14 הגיש התובע בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בית המשפט הורה על קבלת תגובת הנתבעת לבקשה וכן הורה לתובע להמציא אישורי מסירה. ביום 21/10/14 הומצאו אישורי המסירה ואולם לא נמסרה כל תגובה מטעם הנתבעת.

בנסיבות אלה ניתן ביום 22/10/14 פסק דין בהעדר הגנה נגד הנתבעת וזאת בתביעת התובע 2.

3.רק ביום 27/10/14 התקבלה תגובת הנתבעת, ולפיה הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגועה בחוסר תום לב, באשר היא סותרת הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים, שהנתבעת אף פעלה על פיו ושילמה הסכום המתחייב בו.

בתגובה טען ב"כ התובע כי כתב התביעה הפריד בין נזקי חברת הביטוח - התובעת 1 לבין נזקי המבוטח - התובע 2; וכי הסכם הפשרה שנחתם סיים אך את המחלוקת שבין התובעת 1 לבין הנתבעת.

4.בהתאם לכך טענה הנתבעת שאומד דעת הנתבעת עם החתימה על הסכם הפשרה היה כי הסכם זה מסלק את התובענה ביחס לשני התובעים; ומשכך לא הגישה כתב הגנה בתיק. בהתאם לאמור עותרת הנתבעת לביטול הסכם הפשרה שנחתם והשבת הכספים שהתקבלו במסגרתו וביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

התובעים הגדירו תגובת הנתבעת כתמוהה וחזרו על כך שכתב התביעה מפריד בין נזקי התובעים וכי הסכם הפשרה אינו כולל את התובע 2 ומשכך לא חל על נזקיו.