תא"מ 55329-11-13 אסרסה נ' ישיר איי די איי (2000) בע"מ,תא"מ 68179-10-13 רייבי נ' אסרף ואח'

לפניי בקשת הנתבעת שלא לחשוף את דו"ח החוקר מטעמה, אלא בתום פרשת התביעה, וזאת לאור טענותיה, לפיהן פעל המבוטח, מר אסרסה, במרמה, בעת הדיווח אודות התאונה.

הבקשה הוגשה בתיק בו אוחדו שתי תביעות. האחת – תביעתו של המבוטח, כנגד הנתבעת, היא המבטחת של רכבו, והשנייה – תביעתו של צד ג' כנגד המבוטח וכנגד הנתבעת – כמבטחת.

לטענת ב"כ הנתבעת, יהיה בחשיפת הדו"ח, בטרם מתן עדותו של מר אסרסה, כדי להכשיל את החקירה הנגדית. חשיפת הדו"ח עלולה לאפשר לו לכוון את ראיותיו על פי דו"ח החקירה.

לטענת ב"כ הנתבע בתמצית, אין כל הצדקה לחסות את הדו"ח, שכן מדובר במסמך מסוג המסמכים הנערכים באופן שגרתי. ב"כ הנתבע סבור כי אי חשיפת הדו"ח, יביא לקיפוח זכויותיו של הנתבע. ב"כ הנתבע התייחס בטיעוניו, בעיקר להלכות שניתנו בעניינם של מסמכים, אשר הוכנו כהכנה לקראת משפט צפוי.

בדיון טען ב"כ הנתבע כי אף במצב בו ייעתר בית המשפט לבקשה, ולא יחייב את הנתבעת לחשוף את דו"ח החוקר, הרי שיש להמציא לב"כ הצדדים העתק העדויות, אותן גבה החוקר.

הוגש לעיוני דו"ח החקירה על נספחיו.

לאחר שעיינתי בדו"ח, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת הנתבעת, ולחסות את הדו"ח עד לאחר החקירה הראשית.

התובעת אינה מבקשת לחסות את הדו"ח, אלא לדחות את המועד לחשיפתו.

נקבע לא אחת כי בית המשפט רשאי לסטות מהכלל של גילוי המסמכים המוקדם, ולדחות את העיון במסמך לשלב מאוחר, כאשר דחיית העיון תסייע לגילוי האמת.

עיון בדו"ח מלמד כי כלולות בו מסקנות החוקר, וממצאי החקירה, כשלמעשה חשיבותו של הדו"ח הוא דווקא בממצאים ולאו דווקא במסקנות החוקר.