תא"מ 55291-11-13 גוהטה ואח' נ' בן זקן ואח'

1.בפני בקשת התובעים לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

לאחר עיון בטענות הצדדים, שוכנעתי כי בשלב זה אין לקבוע מועד לדיון בבקשה, אלא יש ליתן אפשרות אחרונה ליישום החלטות בית המשפט ביחס לבדיקת ההצפה,אם כי בנסיבות מן הראוי לחייב את הנתבעים בהוצאות הגשת הבקשה שבנידון.

2.ראשית יובהר כי התובעים עתרו בסעיף 14 לבקשתם להטלת קנס לפי פקודת ביזיון בית המשפט לטובתם. דא עקא שהלכה פסוקה היא כי קנס מוטל לטובת אוצר המדינה והמדינה היא זו גובה את הקנס. (ראו משה קשת בספרו "ביזיון בית משפט", עמ' 200).

3.שנית,הבקשה לא נתמכה בתצהיר. ב"כ התובעים טען בבקשתו כי שוחח עם מר אייזנר אולם הלה הבהיר בפניו לכאורה כי איננו מבצע בדיקת הצפה. עובדות אלה לא נתמכו בתצהיר בא כוח,תצהיר מר אייזנר, או תצהיר אחר.ע"פ הדין, בקשה לפי פקודת ביזיון תוגש כאשר נלווה לה תצהיר המפרט, בין היתר את פרטי ההפרה (קשת, בעמ' 166). כמו כן אם דבר ההפרה אינו ידוע לתובע יש להגיש תצהיר נוסף שמאמת מידיעה אישית את פרטי ההפרה. (קשת, שם).

מנגד, מתגובת הנתבעים עולה גרסה אחרת על פיה מר אייזנר כן מבצע את הבדיקה אלא שביקש מהנתבעים להזמין איש מקצוע לעניין בניית המחיצות על מנת שניתן יהיה לבצע את הבדיקה למשך 96 שעות ללא חדירת מים לבית.

ברי כי בהעדר תצהיר מטעם המבקשים לא ניתן יהיה להעדיף את גרסתם בדבר ההפרה. כפי שכבר נאמר בהחלטה קודמת (מיום 8.10.15) , סעד של ביזיון בית המשפט היא לכפות ציות בעתיד ולא להעניש על מקרים שאירעו בעבר. ראו: ע"פ 5177/03 מור נ. דנציגר משק פרחים בע"מ פ"ד נ"ח (4) 184 בעמ' 189:

"תכליתה של הוראה זו היא לכפות ציות בעתיד להוראות בית-המשפט המופרות, ולא לענוש על מה שאירע בעבר. ההוראה צופה פני עתיד ולא פני עבר. היא נועדה לכוון התנהגות בעתיד ולא לענוש על התנהגות בעבר. בית-משפט זה עמד על כך כבר לפני למעלה מחמישים שנה ( ע"פ 6/50 לויט נ' אנגל [3]). השופט ש' ז' חשין ציין באותה פרשה כי "סעיף 6 לא קבע עונש על הפרת הצו, אלא הסמיך את בית-המשפט להטיל קנס או מאסר כדי לכוף ציות לצו בעתיד. יוצא מכאן, כי במקום שברור כי הצו לא יקויים בין כך ובין כך, משום שאין אפשרות לקיימו, אין סעיף 6 חל כלל" ( ראה גם ע"פ 281/80 לגו נ' בר רם בע"מ , פ"ד לד(4) 557, 559).

4.בנסיבות אלה, ומשמצויים אנו בפתחו של החורף ויש להזדרז בעריכת הבדיקה, ובשקלול הנימוקים לעיל, ראיתי להורות לצדדים על תיאום מועד נוסף לבדיקת הצפה. כזכור, מומחה בית המשפט קבע כי הבדיקה תערך על ידי מורשה מטעם מכון התקנים. הנתבעים יגישו תוך 4 ימים הודעה לתובעים ולבית המשפט בדבר 3 מועדים קרובים לבדיקה על ידי אייזנר או מי מטעם המכון שמוסמך לכך. התובעים יודיעו יומיים לאחר מכן המועד המתאים וידאגו לפיקוח.

5.למרות האמור,שוכנעתי כי היה על הנתבעים לצפות את האפשרות שהצפת המרפסת עשויה להוביל לחדירת מים אל תוך הדירה (מה שלגרסתם מנע את עריכת הבדיקה במועד שתואם) ולכן היה עליהם להיערך לכך עוד קודם למועד הבדיקה שתואמה.לפיכך על הנתבעים לשאת בהוצאות הצורך בהגשת בקשה זו ובעיכוב בביצוע הבדיקה. מאידך, התובעים לא צירפו קבלה לתשלום סך של 2,800 ₪ למומחה מטעמם,כנטען על ידם.

לאור המפורט אני מחייבת את הנתבעים בהוצאות הבקשה בסך של 1,400 ₪.

הנתבעים יגישו הודעתם כאמור בסעיף 3 דלעיל.