דוד נ' סיטרינוביץ

פתח דבר:

1. משיקולים פרוצדורלים היה מקום למחוק את כתב ההגנה עקב העובדה שהנתבע לא הגיש את סיכומיו. התקנות מאפשרות ליתן פסק דין בהעדר הגנה במקרה כזה. אולם היות והנתבע הגיש כתב הגנה ואף התייצב לדיון, מצאתי לנכון ליתן פסק דין מנומק בהתבסס על כתבי הטענות, הפרוטוקולים, המוצגים וסיכומי התובע – אולם הדבר יבוא לידי ביטוי בפסיקת ההוצאות.

2. לפני תביעת לשון הרע בסך 75,000 ₪.

   טענות התובע:

3. התובע היה במועדים הרלוונטים ועד היום מנהל מפעל איסכור בבאר שבע והנתבע עובד באותו מפעל.

4. בראשית שנת 2013 התעוררו חיכוכים בין הנהלת המפעל וחלק מהעובדים ועל רקע אותם חיכוכים פנה הנתבע אל מנהלו הישיר, מר תומר, וכינה אותו "חולה נפש". תומר דווח לתובע על המקרה בשעה שהתובע היה בדרכו לחופשת פסח ועל כן, כשחזר הנתבע מחופשת הפסח (2.4.13) הודיע לו התובע כי לאור התנהגותו כלפי תומר הוא מושהה מהעבודה ומתבקש לעזוב את שטח המפעל עד תום הבירור בעניינו.

5. הנתבע סרב בתחילה אולם לבסוף התרצה ועזב.

6. אותו יום פנה הנתבע למשטרה והגיש תלונה נגד התובע לפי תקף אותו התובע וסלק אותו בכח משטח המפעל.

7. ימים ספורים לאחר הגשת התלונה, ביום שישי ה-5.4.13, התקיימה אסיפת עובדים ומנהלי מחלקות בהסתדרות ובאותה אסיפה נאמר לכל הנוכחים על ידי צד ג' (מר עוזי שדה) כי הנתבע דחף את התובע מחוץ למפעל.

8. הנתבע הוא שמסר לעוזי שדה דברים אלה ואף דווח על תלונתו במשטרה וליבה את היצרים והרכילות שהתעוררה למרות שידע כי לא היו דברים מעולם. הטענה הזדונית נפוצה מהר מאוד בקרב עובדים נוספים שלא היו באסיפה וכן בקרב מתחרים וספקים ואף במפעלי יצור נוספים של החברה בארץ והגיעה לידיעת מנהלי התובע והדבר גרם לו למבוכה גדולה מאוד עד כדי כך שהדיר שינה מעיניו לילות שלמים שעה שנדרש לתת הסברים למנהליו על דבר שלא קרה מעולם.