תא"מ 55223-01-16 לוקיאננקו ואח' נ' נגוסה

בפניי תביעה כספית על סך 50,000 ₪ על רקע ביטול הסכם מכר דירה שנכרת בין הצדדים. 

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק במחלוקת על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984.

להלן יובאו בתמצית עיקרי העובדות וטענות הצדדים הרלבנטיים למחלוקת.

1. התובעים מכרו את דירתם ברחוב משאש 5 בחיפה לנתבע על פי הסכם מכר מיום 18.12.14.

   על פי תנאי ההסכם, הנתבע התחייב לשלם לתובעים סך של 530,000 ₪ עבור הדירה.

   סוכם כי 400,000 ₪ ישולמו מכספי משכנתא עד ליום 17.3.15 והיתרה, תשולם עד ליום 31.12.15.

    

2. סעיף 2 להסכם נושא כותרת "תנאי מתלה להסכם זה" וקובע כך – "הסכם זה יכנס לתוקף רק לאחר קבלת 2 שמאויות ואישור ההלוואה על ידי בנק למשכנתאות מטעם הקונה, וכפוף לאישור משרד הקליטה. מסמכים אלה יומצאו עד 80 יום ממועד חתימת החוזה. במידה והשמאים יעריכו את הדירה בשווי הנמוך מהתמורה על פי הסכם זה ו/או לא יתקבל אישור משרד הקליטה, עד 80 יום ממועד החתימה על החוזה, ההסכם לא ייכנס לתוקף ולא תהיה בכך הפרה מצד כלשהו..."

    

   סעיף 10 להסכם המכר דן בדמי הפיצוי המוסכם וקובע בעניין זה כך – "..דמי הפיצוי המוסכמים הינם 52,000 ₪, כפוף לכניסת החוזה לתוקף. לצרכי סעיף זה- מועד כניסת החוזה תוקף הוא מועד אישור משרד הקליטה כמפורט בהסכם זה".

    

3. בד בבד עם החתימה על הסכם המכר, חתמו התובעים על הסכם לרכישת דירה אחרת בחיפה תמורת 1.3 מיליון ש"ח. התובעים טוענים כי המימון לרכישת דירה זו אמור היה להתבצע, בין היתר, מכספי המכירה של דירתם לנתבע.