תא"מ 55071-07-12 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שייביץ ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, אני מורה על דחיית התביעה העיקרית וקבלת התביעה שכנגד, זאת לנוכח מסקנתי העולה מהראיות שבתיק, כי הסבירות שהתאונה אירעה בהתאם לגרסת התובעת שכנגד הינה גבוהה ועומדת במבחן מאזן ההסתברויות לעומת הסבירות שזו התרחשה כגרסת התובעת העיקרית.

ראשית, בין עדותה של נהגת התובעת העיקרית לעומת עדותם של הנתבע 1 והעד הנוסף מטעמו, אני מעדיף את עדותם של האחרונים. נהגת התובעת העידה מן הספק וההיסק בלבד [ עמ' 2 שורות 10-11 לפר' הדיון] בנוגע למהלך סטיית רכב הנתבעים לעברה. הדבר תמוה שכן סטיית רכב אשר נפגע בחלקו האחורי של רכב אחר, מחייבת ראייה מוחלטת שכן בשלב הסטייה שקדמה לפגיעה הוא מצוי באלכסון מלפני הרכב האחר. יוער כי בהמשך חקירתה [שם, בשורה 26] הפכה העדה את הספק הראשוני בעדותה לעובדה מוחלטת ואולם זאת נעשה באיחור ומשנשאלה בעניין זה שוב הגם שבהמשך הפכה ההחלטיות שוב לספק [עמ' 3 שורה 2 במילים: "סביר להניח שכן"] כך שהלכה למעשה לא ניתן לקבל את טענת הסטייה לעברה כעובדה מוגמרת. לעומתה, עדותם של עדי התובעת שכנגד הייתה החלטית ומוחלטת בנוגע לנתיב נסיעת רכבם עובר לתאונה והיא לא נסתרה בחקירתם הנגדית וזו עומדת הלכה למעשה בקנה אחד עם מקום המפגש המתוכנן של שניהם.

שנית, הנזקים ברכבים המעורבים תואמים את מנח הרכבים בעת התאונה כאשר רכב התובעת שכנגד מגיע מנתיב ימין דווקא ולא סוטה משמאל. ניתן לראות כי ברכב התובעת שכנגד נותרה מכת מעיכה שטוחה ואחידה יחסית מעל הגלגל בצירוף סמני שפשוף בהמשך והפגוש נותק ממקומו בעוד שברכב התובעת העיקרית נותרו ביין היתר סמני שפשוף מובהקים באזור הטמבון הקדמי- שמאלי והוא נותק מהכנף. פניית רכב התובעת שכנגד תוך כדי סטייה משמאל לימין סביר שלא הייתה מותירה נזקים נרחבים אלו ברכבה ובהתאם סביר שגם רכב התובעת העיקרית היה נפגע אחרת בשל זווית הסטייה והפגיעה בו.

שלישית, בהודעתה הכתובה ייחסה נהגת התובעת העיקרית את נתיב התאונה כנתיב השתלבות. עיון בתמונות שהוצגו לבית המשפט על ידה ובתוכנת גוגל מלמד שלא מדובר בנתיב השתלבות כי אם נתיב נסיעה רגיל בו נוסעות מכוניות משמאל הדרך. אין מדובר בסמנטיקה שכן נתיב השתלבות שונה מנתיב נסיעה רגיל באשר הוא מאפשר כניסה לנתיבי הנסיעה באופן מדורג כאשר פנייה אליו אינה באה במגע עם הנתיבים אליהם הוא משתלב. מאידך נתיב שאינו נתיב השתלבות מחייב מתן זכות קדימה בעת הכניסה לצומת ממש. ניסוח ההודעה כאמור, מלמד שנהג התובעת שכנגד ראתה את הנתיב שמימינה בתור נתיב השתלבות ועל כן סברה כביכול שעומדת לה הזכות לפנות ימינה מבלי להביא בחשבון רכבים הבאים משמאלה וזאת הגם ניסוחה שהמתינה כביכול לרכבים חוצים בנתיב. הדבר כאמור מחזק את גרסת נהג התובעת שכנגד לפיה נהגת התובעת חדרה לנתיב נסיעתו שמימין מבלי להביא בחשבון את זכותו לנסוע בנתיב זה.

אשר על כן, אני מורה כי במסגרת התביעה שכנגד, הנתבעות שכנגד באמצעות הנתבעת שכנגד 1 תשלמנה לתובעת שכנגד את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 3,750₪, בצירוף הצמדה למדד מיום התשלום למבוטח, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,400 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העדים מטעם התובעת שכנגד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.