פרנקל נ' פוקס ואח'

רקע וטענות הצדדים 

1. התביעה היא לתשלום נזקי רכוש בסך של 19,771 ₪ שנגרמו לתובעת עקב תאונת דרכים, שהתרחשה ביום 7.9.14, שעה 19:45 לערך, בכביש מספר 1 באזור מחלף עין חמד (להלן-התאונה). בתאונה היו מעורבים שלושה כלי רכב, שנסעו באותו כיוון נסיעה לפי הסדר הבא:

   רכב ראשון- ג'יפ מתוצרת מיצובישי מספר רישוי 2254664 ,בבעלות התובעת (להלן- הג'יפ).

   רכב שני- טרנזיט – אוטובוס זעיר, מתוצרת פורד, מספר רישוי, 96-929-60 בבעלות הנתבע 1 אשר היה מבוטח בביטוח צד ג' אצל הנתבעת 2 (להלן- הטרנזיט)

   רכב שלישי- רכב פרטי מסוג טויוטה (מספר רישוי 69-960-91 להלן- הרכב הפרטי), אשר בעת התאונה נהג בו הנתבע 3. יובהר כי זהות הנתבעת 4 הוחלפה למדינת ישראל, וזאת משום שמדובר ברכב ממשלתי המצוי בשימוש משרד הבינוי והשיכון.

   אין חולק כי רכב התובעת נפגע בצדו האחורי שמאלי, והמחלוקת בין הנתבעים נסבה אם אותה פגיעה נגרמה עקב הדיפת הרכב הפרטי את הטרנזיט, או שהרכב הפרטי פגע בטרנזיט לאחר שזה כבר פגע בג'יפ. יצוין כי הנתבעים 3-4 שילמו את סכום הנזק בגין הפגיעה במוקד האחורי ימני של הטרנזיט, אשר לפי דוח השמאי עמד על סך של 21,664 ₪.

    

2. במהלך דיון ההוכחות העידו שלושת הנהגים המעורבים, ונחקרו בחקירה נגדית. כמו כן, הוגשו צילומים של הנזק בג'יפ שצולמו על-ידי השמאי (ת/2), טופס הודעה לחברת הביטוח מטעם התובעת (ת/1), טופס הודעה מטעם הנתבע 1 (נ/1), חוות-דעת שמאי מטעם הנתבע 1 וצילומי צבע של המוקד האחורי של הטרנזיט (נ/2), וכן טופס ההודעה מטעם הנתבע 3 (נ/3). בתום הדיון, באי-כוחם של הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה.

   העדויות והראיות

    

3. התובעת העידה כי בשעות הערב נסעה בירידה מירושלים והתנועה הייתה רגילה. מבעד למראה הבחינה בטרנזיט שנסע מאחוריה, והעריכה שהוא עומד לפגוע בה עקב מהירות נסיעתו הגבוהה. על מנת למנוע תאונה, סטתה ימינה אך הטרנזיט פגע בעוצמה בצד שמאל אחורי של הג'יפ. לטענתה היא לא בלמה אלא סטתה ימינה תוך כדי נסיעה (פ' עמ' 5 ש' 3). בטופס ההודעה (ת/1) מסרה התובעת גרסה דומה, לפיה הטרנזיט נסע במהירות גבוהה, שלא אפשרה לו האטה או עצירה, היא התריעה בפני חברתה, שהייתה עמה ברכב, כי הטרנזיט עומד לפגוע ברכבה, ו"שברה" מעט ימינה בניסיון להימנע מהפגיעה אך הטרנזיט פגע בה בעוצמה.

    

4. בטופס ההודעה מסרה התובעת כי האחריות לתאונה רובצת על כתפיו של הנתבע 1, וזאת משום שנסע במהירות גבוהה ולא שמר מרחק ראוי מרכבה. בחקירתה הנגדית חזרה וציינה כי מהירות נסיעתו הגבוהה של הנתבע 1 היא הסיבה מספר אחת לפגיעה מאחור (פ' עמ' 5 ש' 9).