תא"מ 54695-10-15 איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 08.06.2015 בין כלי רכב, מ"ר 42-248-75 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 מפני נזקים העלולים להיגרם לו ובבעלות התובע 2 ונהוג על ידו (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 79-530-64 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועדה נוספת מטעם התובעים שישבה לצד הנהג ברכב התובעים.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעת יישא באחריות לקרות התאונה 80% ואילו נהג רכב התובעים יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 20%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעים, ושל רעייתו שישבה עמו ברכב בעת קרות התאונה, שהתיישבה עם תמונות מיקום הרכבים בזירת התאונה ושעדותם הותירה בי רושם של מהימנות, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעת, שלא הותיר בי רושם דומה בלשון המעטה.

על פי מנח רכב הנתבעת בתמונה שצולמה על ידו מיד לאחר התאונה (נ/2, תמונה מס' 1) עולה כי רכב הנתבעת מצוי בהטיה מסוימת ימינה כאשר המרחק בין רכב הנתבעת לבין הכניסה לתחנת הדלק שמצד ימין הוא ברוחב של רכב פרטי לערך (נ/2, תמונה מס' 2). אם נהג רכב הנתבעת התכוון להיכנס לתחנת הדלק במצד ימין הרי שהיה עליו לנסוע צמוד לחלקה הימיני של הדרך (מאחר שמדובר בכביש חד סטרי בעל נתיב נסיעה אחד) במטרה להיכנס לתחנת הדלק שהוא מצדה הימיני של הדרך. מתמונות מס' 1 ו-2 שמוצג נ/2 נראה כי רכב הנתבעת פונה ימינה כשהוא דווקא צמוד לחלקו השמאלי של הדרך, דבר המתיישב עם גרסתם של עדי התובעים.