תא"מ 54665-11-16 עיסא נ' רנון ואח'

בפניי עתירת הנתבעים להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת העדר יריבות.

התובע הגיש תביעה כספית המורכבת משני סכומים: סכום אחד ע"ס 31,000 ₪ בצירוף מע"מ שלא שולם על ידי הנתבעים לתובע חרף ההסכם בכתב מיום 4/5/16. הסכום השני הינו ע"ס 6,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין עבודות שביצע התובע לנתבעים.

לאחר הגשת הבקשה וכן תגובה בכתב, הופיעו הצדדים להשלמת טיעוניהם בישיבת היום.

בחנתי היטב את טענות הצדדים ונחה דעתי לדחות את התביעה בהעדר יריבות נגד הנתבעים.

בתמצית אציין כי הצדדים היו בעלים במשותף של חברה בשם קליני דנט בע"מ. בחלוף הזמן הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הנתבעים רכשו את חלקו של התובע בחברה הנ"ל וזאת על פי הסכם שנחתם ביום 4/5/16. בסעיף 3 (9) להסכם הנ"ל צוין כי:

"מוסכם על הצדדים כי ד"ר חנא עיסא (הוא התובע לעיל – ג.נ.) זכאי לתשלום כספי המוערך בכ – 31,000 ₪ מחברת "קליני דנט בע"מ" (ההדגשה במקור – ג.נ.) עבור עבודתו בחברה. חברת קליני דנט מתחייבת להעביר לד"ר עיסא את התמורה לא יאוחר מ – 90 ימים מיום 4/5/16".

סכום זה לא שולם על פי טענת התובע, והוא מהווה המרכיב הראשון של התביעה הכספית שבפנינו. עינינו רואות כי ההוראה החוזית ברורה ולפיה חובת תשלום הסכום הנ"ל מוטלת על חברת קליני דנט בע"מ ולא על הנתבעים (אשר רכשו את מניותיו של התובע באותה חברה).

בפתח הדיון שהתקיים היום ביקשתי מב"כ התובע להצביע על היריבות המשפטית האישית נגד מי מהנתבעים ותשובתו הייתה כי לתובע היה "פחד" שהנתבעים לא יעמדו בהתחייבויות ולכן נתבקשו להמציא שני שיקים שהם ערבים לחוב של החברה. טיעון זה לא נסמך על ראיה בכתב כלשהי.

בחנתי את מכלול הנתונים שבפניי ולא מצאתי כל בסיס להטיל את חובת תשלום הסכום הנ"ל על הנתבעים באופן אישי וזאת להבדיל מחברת קליני דנט בע"מ שאין חולק שהיא אישיות משפטית נפרדת.