תא"מ 54421-10-13 ש. שלמה רכב בע"מ ואח' נ' עפוני ואח'

הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק במחלוקת שביניהם על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

עסקינן בתביעה ובתביעה שכנגד בגין נזקי רכוש לשני כלי רכב, תוצאתה של תאונת דרכים שאירעה בעראבה, ביום 27.2.12. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ועדים נוספים, עיינתי בתמונות הנזק ובתמונות המתארות את המקום שבו אירעה התאונה, נחה דעתי כי דין התביעות להידחות הדדית, ואנמק בקצרה.

התאונה אירעה בצומת שאינו מרומזר ושאין בו תמרורים כל שהם. הנהג ברכב התובעת (בדארנה) אמנם הגיע מימינה של הנתבעת (איסאל), אך בנסיעה בסימטה צרה ביותר, המתחברת לכביש דו-סטרי. על פי תנאי השטח היה עליו לתת זכות קדימה לרכבים הנעים בכביש שאליו ביקש להשתלב, על אף הכלל שלפיו זכות הקדימה לרכב שבא מימין. כפי שנראה מתמונות המקום כלל לא ניתן להבחין בסימטה הצרה מתוך הכביש הראשי, בהעדר שדה ראיה, ומאחר והסימטה מתחברת אל הכביש בזווית ישרה, מאחורי בניין גדול, חצר וחומה. תנאי השטח מחייבים, איפוא, כי רכב המגיע מתוך סימטה זו ייתן זכות קדימה לרכבים הנוסעים בכביש הראשי, ולא יצפה לקבל את זכות הקדימה כרכב המגיע מימין.

בפועל, בדארנה נהג, על פי עדותו, כמי שנותן זכות קדימה לרכבים הנעים בכביש, אך מצאתי כי נכנס יותר מדי לעומק הכביש שאליו השתלב, באופן שיצר סיכון ותרם להתרחשות התאונה.

מאידך, הנתבעת איסאל, אף שהייתה לה זכות קדימה, נסעה במהירות מופרזת לתנאי השטח, בשים לב לכך שמדובר ברחובות ללא תמרורים או רמזורים, ובשים לב לכך שידעה כי ישנם גם כלי רכב שמשתלבים מכביש צדדי. על מהירותה המופרזת ניתן ללמוד הן מעדותה היא והן מעדותו של אביה, שתמך בעדות בדארנה לעניין מיקום רכבה של הנתבעת לאחר התאונה, במרחק כמה וכמה מטרים ממקום הפגיעה. אילו נסעה במהירות נמוכה יותר, יכולה הייתה למנוע את התאונה.

לאור האמור מצאתי, כי שני הנהגים אחראים להתרחשות התאונה, במידה שווה.

סכומי הנזק בתביעה ובתביעה שכנגד כמעט זהים. לפיכך, אני מורה, כאמור לעיל, על דחיית התביעה ועל דחיית התביעה שכנגד. בהתאם לכך, אין צו להוצאות.

אני פוטרת את הצדדים מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ה, 15 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.