תא"מ 54340-06-14 נברו נ' נוף ים ביטחון בע"מ ואח'

בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית.

המשיבה הגישה תביעה כספית נגד המבקשים, לתשלום סך של 9,550 ₪ בגין הפסד מענק עבודה מועדפת המשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי לחיילים משוחררים, מחמת ההטעיה, שלטענת המשיבה, הטעו אותה המבקשים, לפיה עבודת שמירה וביטחון בה הועסקה אצלם הינה עבודה מועדפת המזכה אותה במענק.

לטענת המבקשים, בהתאם לסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות בין עובד ומעביד, שעילתן יחסי עובד מעביד.

לטענת המבקשים, ענייננו נכנס בגדר הוראות סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה אשר קובע שני מבחנים מצטברים לקביעת הסמכות- מבחן זהות הצדדים ומבחן העילה. בענייננו, אין חולק כי התובעת הייתה עובדת של הנתבעת 1 ומאחר ומדובר בפיצוי בגין הפסד כספי שנגרם לתובעת, לטענתה, בגין עבודתה בנתבעת 1, מדובר בזכות הנובעת מיחסי עובדה או זכות שמקורה בדיני עבודה כפי שעולה מסעיפים 5, 9 ו- 10 לכתב התביעה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה התביעה במהותה הינה תביעה נזיקית בעילת רשלנות המיוחסת לנתבעים, בזה שהבטיחו לתובעת כי עבודה בשירותם תזכה אותה בקבלת מענק עבודה מועדפת מהמוסד לביטוח לאומי. לפיכך, על פי סעיף 24 (א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תובענה זו אינה נכללת בסוג התובעות אשר לבית הדין לעבודה נתונה הסמכות הייחודית לדון בה.

מוסיפה וטוענת המשיבה כי גם הסעד המבוקש הינו פיצויים בגין הנזק שנגרם לה בכך שהתברר כי אינה זכאית לקבלת המענק. לחילופין, מתבקש בית המשפט להורות על העברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

דיון

כלל הוא, שהסמכות הייחודית לבית הדין לעבודה נקבעת בהתאם למבחן העילה.

"לצורך הקניית סמכות שיפוט ייחודית לבית הדין האזורי לעבודה נדרשים קיומם של יחסי עובד-מעביד (בין שאלה התקיימו בעבר או שהם עתידים להתקיים) ועילת תביעה הנוגעת ליחסי עבודה ... מכאן שסמכותו של בית הדין לעבודה מוקנית על פי עילת התביעה וזהות הצדדים בשונה ממבחן הסעד הנוהג בבתי המשפט.."