תא"מ 5424-07-14 קציל נ' ענבר ואח'

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה של התובעת בתאונת דרכים שבה הייתה מעורבת עם רכב בבעלות הנתבעת 2, אשר היה נהוג באותה העת על ידי הנתבעת 1.

התאונה אירעה ביום 11.2.2014, ואין מחלוקת על אחריותה של הנתבעת 1: רכבה של התובעת המתין בפקק תנועה בכיכר ביישוב אבו גוש, כאשר רכבה של הנתבעת 1 התנגש בו קלות מאחור. אין מחלוקת כי התאונה נגרמה באשמתה של הנתבעת 1.

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת הנזק. לטענת הנתבעת, לרכבה של התובעת לא נגרם כל נזק, ועל כן אין היא זכאית לפיצוי. התובעת הציגה חוות דעת שמאי, בעקבות בדיקה שנערכה למחרת התאונה, המעריך את נזקיה של התובעת בסך 3,763 ₪ (כולל מע"מ). עוד צורפה לכתב התביעה חשבונית מס בגין עבודות התיקון בסכום זהה.

מטעם הנתבעת לא הובאה חוות דעת נגדית, ולא התבקשה חקירת השמאי. די בכך כדי לקבוע כי הנזק, כפי שקבע אותו השמאי מטעם התובעת, הוא הנזק הראוי והנכון. יוער, כי אף אחת מן המעורבות בתאונה – התובעת או הנתבעת 1 – לא צילמו את כלי הרכב המעורבים בזמן אמת, כך שהראיה הקרובה ביותר היא חוות דעתו של השמאי, אשר לא מצאתי כל סיבה לסטות ממנה.

זאת ועוד. נסיבות התאונה – התנגשות של רכב אחד ברכב אחר מאחור, בעת נסיעה איטית בפקק תנועה – אינן מעלות כל חשד לרשלנות תורמת של התובעת בשיעור כלשהו. על כן, אינני רואה להפחית מסכום הפיצוי שנתבע.

הרכיב היחיד אשר אין לפסוק פיצוי בגינו – ועל כן ב"כ התובעת ויתר עליו במסגרת הדיון – הוא רכיב "בטלה וטרדה" – בסך 1,000 ₪. רכיב זה לא הוכח, ועל כן – נמחק מכתב התביעה.

הפועל היוצא הוא, שאני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבעות – ביחד ולחוד – בתשלום סך 4,567 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (2.7.2014) ועד לתשלום המלא בפועל.

כמו כן יישאו הנתבעות באגרת בית המשפט בסך 379 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.