תא"מ 5423-06-13 רימוני ואח' נ' דהרי ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 64,352 ₪ שהגישו התובעים כנגד הנתבעים.

2.העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

התובעים הינם הבעלים של דירה בת 4 חדרים ברחוב הירדן 98, רמת-גן (להלן: "הדירה"). הנתבע שכר את הדירה מן התובעים בהתאם להסכם שכירות שנחתם ביום 18.3.12 (להלן: "הסכם השכירות"). תקופת השכירות המוסכמת הייתה למשך 12 חודשים, החל מתאריך 1.4.12 ועד יום 31.3.13.

נתבעים 2-3 ערבו ביחד ולחוד כלפי התובעים למילוי התחייבויותיו של נתבע 1 בהתאם להסכם השכירות. נתבעים 2-3 גם חתמו על שטר חוב בסך 50,000 ₪, אשר צורף להסכם השכירות.

בסעיף 5 להסכם השכירות נקבע, כי דמי השכירות החודשיים יעמדו על סך 3,600 ₪ ולא פחות מ- 955 $ לפי השער הדולר היציג הידוע ולא יותר מ- 3,800 ₪ לחודש.

כמו כן, הוסכם בהסכם השכירות כי ככל שהנתבע לא יפנה את הדירה בתום תקופת השכירות, ישלם הנתבע לתובעים דמי שכירות מוסכמים בסך של 100 $ לכל יום פיגור, זאת בנוסף לכל נזק שיגרם לתובעים עקב אי פינוי המושכר במועד (סע' 9 להסכם).

3.מספר ימים לפני תום תקופת השכירות פנה התובע למר עופר כהן, נציג התובעים, וביקש אורכה בת חודשיים לפינוי המושכר עקב בעיות רפואיות. התובעים טענו בכתב התביעה כי לפנים משורת הדין הסכימו לאפשר לנתבע להמשיך לשכור את הדירה עד ליום 31.5.13, זאת בתנאי שהנתבע והערבים יחתמו על נספח להסכם השכירות וכן יועבר מלוא התשלום בגין חודשים אלו.

4.בכתב התביעה נטען, כי הנתבע לא חתם על מסמך להארכת הסכם השכירות וגם לא שילם את דמי השכירות. לפיכך, שלחו התובעים ביום 17.4.13 מכתב לנתבע וכן לנתבעים 2-3 כערבים, במסגרתו נדרש הנתבע לפנות מידית את המושכר וכן לשלם 100 $ עבור כל יום פיגור עד למועד פינוי הדירה.