תא"מ 5409-06-15

לפני בקשה להעברת הדיון מהליך של סדר דין מהיר לפסים של תביעה רגילה. התביעה הוגשה בטענה לרשלנות מקצועית מצד הנתבעת (להלן: "המבקשת") כלפי התובעים (להלן: "המשיבים") בהליך קודם.

טענות הצדדים:

1. לטענת המבקשת, כתב התביעה כולל טענות עובדתיות ומשפטיות מורכבות אשר נדרש בהן בירור מעמיק.

   המשיבים מנגד מתנגדים לבקשה וטוענים כי המבקשת נמנעה מלהתייחס במפורש לשיקולים המנויים בתקנה 214יב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") או למבחני הפסיקה.

   כמו כן טוענים המשיבים כי המחלוקת בתביעה זו איננה עובדתית אלא משפטית, אין המדובר בהליך בעל היקף רחב של ראיות ועדים ואין להליך זה השפעה על צדדים שלישיים. אשר על כן, יש לדחות הבקשה.

   דיון והכרעה: 

2. בהתאם לתקנה 214ב לתקנות, כאשר סכום התביעה נמוך מ-75,000 ₪, יש לנהל התביעה בסדר דין מהיר. התביעה שבפני עומדת על סך 60,000 ₪ ועל כן עליה להתנהל בסדר דין מהיר.

   יחד עם זאת, תקנה 214יב לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי בכל עת להורות על העברת תובענה בסדר דין מהיר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.

3. כאשר בית המשפט בוחן האם התביעה מתאימה לידון בהליך של סדר דין מהיר עליו להביא בחשבון

   את מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין, מספר בעלי הדין, התועלת שבניהול התביעה בסדר דין מהיר אל מול החשש שאי העברה לסדר דין מהיר יסבך את הדיון או יאריכו שלא לצורך, היקף העדויות בעל פה והחקירות שעשויות להידרש, היקף חוות הדעת, השפעת תוצאות התובענה על הציבור וחשיבות ההכרעה המהירה בתובענה.