תא"מ 53915-08-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מ.ר.ו.ת בניין שיפוצים ופיתוח בע"מ ואח'

הצדדים הסמיכוני להכריע את הדין בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984 (להלן- "החוק"), וזאת כעולה מפרוטוקול הדיון מ- 26/2/17.

על סמך החומר המונח לנגד עיניי, נוכח התרשמותי הישירה והבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירותיהם הנגדיות בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק לרבות טופסי ההודעה של הנהגים ותמונות הנזק, ולאחר שהאזנתי לסרטון המתעד את השיחה, בין היתר, עם הנתבע מס' 3, ובשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, ומוקדי הנזק ברכבים ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את מלוא השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש דין התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 להידחות.

ככל שהדברים אמורים בנתבע מס' 3, הרי דין התביעה גם כנגדו להידחות. אף שמדובר בפסק דין הניתן מכוח הוראת סעיף 79 א' של החוק, ראיתי לנכון לנמק את דחיית התביעה כנגד הנתבע מס' 3. במה דברים אמורים! לא מתקיימת בין התובעת לבין הנתבע מס' 3 יריבות משפטית כלשהי, ומצופה היה כי טיעון מפורש בהקשר זה יועלה כבר בגדרי כתב ההגנה. נקודת המוצא של הכרעתי היא שאיני מקבל את הטענה כי הנתבע מס' 3 הוא שנהג ברכב, ומשכך, אין לתובעת עילת תביעה כנגדו. הנתבע מס' 3 הוא אומנם עד חיוני לבירור הפלוגתאות שבמחלוקת, דא עקא, הוא אינו בעל דין דרוש שכן גם לו הייתי מקבל את הטענה כי הנתבע מס' 3 הוא שנהג ברכב, כי אז הנתבע מס' 3 לא היה אמור לשאת בעול הפיצוי והייתה זו הנתבעת מס' 2 שהייתה מחויבת בדין.

ככל שהדברים אמורים בנתבעת מס' 1, הרי זו לא הגישה כתב הגנה בתיק. בשעתו הוגשה כנגדה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, שלימים נזנחה. ניתנת לתובעת שהות בת 7 ימים על מנת להודיע באם היא מבקשת למחוק כנגדה את התביעה או לקבל פסק דין בהעדר הגנה.

בנסיבות העניין, נוכח התוצאה אליה הגעתי, לא ראיתי לחייב בהוצאות.

בשים לב להסכמת הצדדים באשר לדרך ההכרעה בהתאם להוראת סעיף 79 א' של החוק, כאמור, אני פוטר מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, א' אדר תשע"ז, 27 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.