תא"מ 53904-01-14 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' זיגדון ואח'

שאלת כוחו המחייב של פסק דין שניתן בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות כהשתק פלוגתא היא שאלה מערכתית. היא יכולה לעלות במגוון של מצבים: נתבע בסדר דין מקוצר שלא התגונן, נתבע בסדר דין מקוצר שהתגונן אך לא התייצב לחקירה על תצהירו, נתבע שלא הגיש כתב הגנה והתובע נטל פסק דין ועוד. יתכן שהנתבע יכול היה להדוף את התביעה נגדו אילו התגונן, או התגונן כדבעי, אולם הוא לא עשה כן, וניתן נגדו פסק דין. השאלה אם עומדת לאותו נתבע האפשרות לחזור ולהעלות, בהתדיינות מאוחרת, את השאלה אם הוא חייב לתובע כפי שנקבע בפסק הדין המוקדם.

המחוקק קבע כי כאשר מוגשת תביעה על הנתבע להתגונן (או להגיש בקשת רשות להתגונן, לפי העניין). אם לא עשה כן, קיימת מניעות להעלות טענות שחובה היה להעלותן בהתדיינות קודמת בין הצדדים וחליפיהם (ראו: רע"א 2237/06 ‏ ‏ בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין).

אכן, לפי הלכת ויינשטיין הרי שפסק דין בהעדר התייצבות יכול לשמש מעשה בית-דין, ובאותה הלכה בית המשפט התייחס לשאלת תוקפו של פסק דין שניתן בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות של הנתבע דווקא לדיון, כפי שבמקרה הנוכחי. מקום בו ניתן פסק דין בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות הנתבע לדיון, ברגיל, פסק הדין המקבל את התביעה מגלם את הקביעה כי נתקבלה גרסת התובע באותו הליך. גם בבית המשפט לתביעות קטנות מורה תקנה 11 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות כי אם התובע התייצב לדיון והנתבע לא התייצב לדיון, יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה ובלבד שהתובע הצהיר בפני בית המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון שצורף לבקשה.

במקרה זה, מגלם פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות את הקביעה כי התאונה ארעה כפי גרסת התובע. מאחר ופסק הדין לא בוטל והוא הפך חלוט, ולאור הלכת וינשטיין לעיל, מקים פסק הדין מעשה בית דין גם בתיק זה, שכן אין חולק כי התובעת היא חליפתו של התובע בהליך הקודם וכי הנתבע 1 היה גם הנתבע בהליך הקודם.

סיכומו של דבר, שאני מקבל את הבקשה ועל כן דין התביעה להתקבל.

התובעת תגיש פסיקתא לחתימת בית המשפט בתוך 7 ימים.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ה, 15 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: