תא"מ 53628-07-14 אופרייט ליס בע"מ נ' ית לתחבורה ציבורית בעמ

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שארעה ביום 30.12.13.

על פי הנטען בכתב התביעה, בשעה שרכב התובעת עצר עקב עומס תנועה, הגיח לפתע רכב הנתבעת (להלן: האוטובוס) במהירות ובחוסר זהירות וגרם לנזקים לרכב התובעת. הנתבעת מצידה הכחישה את חבותה ונטען כי האוטובוס כלל לא היה מעורב בתאונה מושא התביעה.

בדיון שנערך לפני העידו נהגת התובעת, הגברת מירב בניסטי (להלן: נהגת התובעת) וכן נהג האוטובוס, מר אורי דביר (להלן: נהג האוטובוס). נהגת התובעת העידה כי נסעה בירושלים ליד בנייני האומה בכביש בעל מספר נתיבים. הכביש היה פקוק והיא נסעה, לדבריה, בנתיב הימני ביותר. האוטובוס, כך תיארה, עבר לידה: "לא שמתי לב בצורה, הוא רצה להשתלב בתנועה להתקדם קצת לכיוון התחנה ושבר לי את המראה... אני עמדתי בפקק הוא העלה נוסעים, בזווית הספקתי לצלם את לוחית הרישוי שלו" (עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 23-19). מאידך, העיד נהג האוטובוס כי אינו מודע לכל פגיעה מצדו ברכב התובעת וכי האירוע אינו מוכר לו כלל.

לבית המשפט הוגשה התמונה שצולמה על-ידי נהגת התובעת, בה נראית לוחית זיהוי של האוטובוס, לגביו נטען כי פגע ברכב התובעת (סומנה ת/1). בנוסף, הוגש כרטיס העבודה של נהג האוטובוס מיום האירוע (סומן נ/1).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים שהוגשו לי, שמעתי את עדויות הנהגים, שאף הדגימו בפני את התאונה ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה.

נהגת התובעת בעדותה, לא ידעה לפרט את השעה בה אירעה התאונה. כך, בהודעת הנהגת למבטחת, אשר צורפה לכתב התביעה, נרשם כי התאונה ארעה בשעה 18:00. הנתבעת מצידה ביקשה להוכיח כי האוטובוס היה בשעה זו במקום אחר באמצעות הדו"ח שהוגש (נ/1), אולם נהגת התובעת ציינה בעדותה כי השעה שננקבה בהודעתה למבטחת אינה משקפת בהכרח את השעה בה ארעה התאונה. לדבריה, את ההודעה "לא מילאתי מיד לאחר התאונה, לא זכרתי שעה זכרתי סביבות השעה... להגיד שזה היה שש בדיוק, לא זוכרת, זה היה בסביבות שעה מדויקת, לא יכולה לשים עליה את מילתי... זה היה בין שש לשבע" (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 25-22). זאת ועוד. הנהגת לא זכרה את צבע האוטובוס שפגע בה ואף לא יכלה לתאר את הנזק שנטען כי נגרם למראת רכבהּ ("ש. מה נפגע זכוכית או תושבת? ת. לא זוכרת" עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 13-12). יצוין כי בשל סכומה הנמוך של התביעה לא הוגשה חוות דעת שמאי, אך לא צורפו גם תמונות של הנזק הנטען. על זאת יש להוסיף כי אין חולק, שלאחר התאונה, לא פנתה נהגת התובעת כלל לנהג האוטובוס בטענה כי פגע בה או כי גרם לה נזק. הנהגת לא יצאה מן הרכב, אלא הסתפקה בצילום האוטובוס מתוך רכבּהּ. משכך, יש ממש בטענת נהג האוטובוס לפיה לא ידע כלל על התאונה.