תא"מ 5362-10-15 עוזרי ואח' נ' מלחוב ואח'

1.בהתאם להסכמות שהושגו בדיון, במסגרת החלטה זו תוכרע שאלת האחריות בגין התאונה, ולאחר מכן תוכרע שאלת הפיצוי, ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות. הצדדים הסמיכו אותי להכריע בשאלת האחריות לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בצירוף הנמקה קצרה.

2.לאחר שהאזנתי לעדויות והתרשמתי מהתמונות שהוצגו ומטענות הצדדים, אני סבור שיש לחלק את האחריות לתאונה כך שהתובע והנתבע שכנגד ("התובע") יישא באחריות בשיעור של 30%, והנתבעות והתובעות שכנגד יישאו באחריות בשיעור של 70%.

3.אומר בקצרה, כי התרשמתי שהמנח של מכונית הנתבעת והתובעת שכנגד 1 ("הנתבעת") בזמן התאונה היה פחות או יותר כי שהוא נראה בתמונה ת/2. עדותה של הנתבעת הייתה אמינה בעיניי, ואף התובע למעשה לא חלק על כך. עיקר האחריות לתאונה צריך להיות מוטל על הנתבעת, אשר מהנסיבות עולה שהיא יצאה מהחניה בלא לנקוט מספיק אמצעי זהירות, ואף הנתבעת הודתה בעדותה, בהגינותה, כי היא נושאת באחריות באופן חלקי. יחד עם זאת, בנסיבות העניין יש להטיל אחריות מסוימת גם על התובע. ראשית, מהמנח של מכונית הנתבעת בזמן התאונה עולה כי חלק משמעותי ממנה היה כבר בתוך הנתיב, לרבות חלקה האחורי. כלומר, אין מדובר בסטייה פתאומית. שנית, התובע פנה לרחוב בו התרחשה התאונה מצומת הנמצאת כעשרים מטר לפני נקודת התאונה. לטעמי, כאשר אדם מבצע פנייה ונכנס לרחוב שהוא לא ראה אותו קודם, הוא נדרש לזהירות מוגברת ביחס לתחילתו של אותו רחוב, הן מן הטעם שלא הייתה לו הזדמנות "לתצפת" עליו מרחוק והן מן הטעם שהמשתמשים האחרים ברחוב לא היו יכולים לראות אותו.

4.כאמור בהחלטה שניתנה בדיון, הצדדים יגישו עד יום 21.3.2016 הודעה בה יפרטו האם עלה בידם להגיע להסכמות לגבי הפיצוי בתביעה ובתביעה שכנגד.

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשע"ו, 14 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.