איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' קדיצ'נקי ואח'

1.לפניי תביעת תחלוף והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת 1 למבוטחה, התובע 2, בעקבות נזקי רכוש שנגרמו לו על רקע תאונת דרכים מיום 28.07.2015 בין כלי רכב, מ"ר 20-734-78 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 24-758-67 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעצם קרות התאונה, אלא לעניין האחריות ולעניין הנזק.

3.נערכה לפניי שתי ישיבות הוכחות שבהן נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה, נוסעת שישבה לצדה של הנהגת ברכב התובעים ועד ניטרלי שנסע מאחורי רכב הנתבעים.

4.בתום ישיבת ההוכחות הראשונה, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה, למעט הרכיב של הפסד הנחת העדר תביעות אשר תשלומו יהיה מותנה .

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

5.1.אני מעדיף את גרסתן של נהגת רכב התובעת ושל העדה שישבה לצדה בעת קרות התאונה, אשר גם נתמכה בידי העד הניטרלי, זאת על פני גרסתו המהוססת, והבלתי משכנעת של נהג רכב הנתבעים.

5.2.גרסתו של העד הניטרלי הייתה ברורה ונחרצת ולא הותירה כל מקום לספק כי רכב הנתבעים נכנס לצומת בניגוד לאור אדום שדלק בכיוון נסיעתו (לפנייה שמאלה), כאשר ככל הנראה נהג רכב הנתבעים התבלבל כאשר הסתמך על האור ברמזור לכיוון הנסיעה ישרה שהתחלף לירוק, בעוד שהוא פנה שמאלה בצומת.

5.3.די בכך כדי לקבוע כי האחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהג רכב הנתבעים.