תא"מ 53034-09-16 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' מובילים ואח'

בפניי תביעה שעניינה נזקי רכב מספר רישוי 32-020-76 (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 29.3.2016 בה מעורב רכב מספר רישוי 45-217-68 (להלן: "משאית הנתבעים"). בגדרה של התביעה נתבעים הכספים שהתובעת, מבטחת הרכב, שילמה למבוטחה בגין נזקיו ושכר טרחת שמאי.

קיימת מחלוקת בשאלת מעורבות משאית הנתבעים בתאונה ומכוחה בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה.

לגרסת נהג רכב התובעת, בעת שרכב התובעת היה בעצירה לפני יציאה ממחתם סגור, משאית הנתבעים אגב נסיעה קדימה לאחר עצירה לפני מחסום, הידרדרה לאחור ופגעה ברכב התובעת שהיה בעצירה מאחוריה. נהג משאית הנתבעים אינו מכחיש בדיווח למבטחי המשאית כי המשאית הייתה בעצירה לפני מחסום יציאה מחנייה ויצאה ממתחם אולם מוכחשות כל מעורבות בתאונה ולגרסתו המשאית יצאה מהחניה ללא פגיעה ברכב התובעת.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

בתיק נהג משאית הנתבעים לא התייצב לדיון לאחר שזומן כדין ובאי כוח הצדדים הסכימו לקבל את טופס ההודעה של נהג משאית הנתבעים, כך שבפניי עדות נהג רכב התובעת בלבד.

לאחר ששמעתי את עדותו של נהג רכב התובעת ובחנתי את הראיות, ובכלל זה את טפסי הדיווח של הנהגים (לרבות טופס הדיווח של נהג הנתבעים אשר הוגש בהסכמה חלף עדותו) הגעתי לכלל דעה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את תביעתה, ולפיכך לדחות את התביעה.

מעדותו של של נהג רכב התובעת עולה כי משאית הנתבעים, סמי טריילר, הדרדרה לאחור ופגעה ברכב התובעת שהיה בעצירה מאחוריה, אגב נסיעתה קדימה לאחר עצירה לפני מחסום. מדובר בעדות יחידה שלא ראיתי להסתפק בה בקביעת ממצאים. נהג רכב התובעת אישר כי יש לו רישיון נהיגה על משאית סמי טריילר והוא מודע לאפשרות שסמיטריילר (עם גיר רגיל) ידרדר לאחור אגב נסיעה קדימה. לדבריו הוא שמר על מרחק של 2 מטרים לפחות מאחורי המשאית קודם שהחלה בנסיעה, הנתיב היה בשיפוע אלכסוני חד (45 מעלות) ומשאית הנתבעים שהייתה עמוסה במטען הדרדרה לאחור לפחות שני מטרים. התובע לא הציג תמונות של זירת האירוע לתמיכת טענתו בדבר שיפוע הכביש, ואף לא ציין נתון זה בטופס ההודעה. בנוסף, הגם שלדבריו היו נוסעים ברכב התובעת שראו את התאונה, עדים אלה לא הובאו על ידי התובעת לעדות לתמיכת גרסת נהג רכב התובעת לשמירת מרחק ממשאית הנתבעים ולאופן התרחשות התאונה כגרסתו. מדובר במחדל ראייתי הפועל לחובת התובעת. לכך יש להוסיף כי בעדותו הראשית אישר נהג רכב התובעת כי ברגע שהמשאית הגיעה למחסום, הוא עלה וכי רכב התובעת הגיעה אחרי המשאית (עמ' 4 שו' 19-20).לא ברור כיצד בנסיבות אלה רכב התובעת שנעצר לגרסת נהג רכב התובעת במרחק של 2 מטרים מאחורי המשאית, נפגע מהמשאית אף שנסע לאחור (על ידי שחרור לניוטרל) כמטר וחצי.

התוצאה אפוא, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"ח, 24 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.