תא"מ 53022-12-14 ואח' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אבו סאמיה ואח'

לפניי שני תיקים מאוחדים בנושא שיבוב כספי תגמולי ביטוח ששולמו למבוטחים על ידי המבטחים בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

1.התיק הראשון, תא"מ 53022-12-14 הכולל תביעה עיקרית ותביעה שכנגד (להלן: "התיק הראשון"), והשני, תא"מ 54298-07-15 (להלן: "התיק השני").

2.תאונת הדרכים אירעה ביום 29.12.2013, בין כלי רכב, תוצרת הונדה, מ"ר 71-266-70 שהינו רכב התובעת בתביעה הראשונה ורכב הנתבעות 3 ו-4 בתביעה השנייה (להלן: "רכב ההונדה"), לבין כלי רכב, תוצרת מיצובישי, מ"ר 56-914-66, שהינו רכב הנתבעים בתביעה הראשונה ורכב הנתבעים 1 ו-2 בתביעה השנייה (להלן: "רכב המיצובישי") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 56-429-60 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

3.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה, קרי בשאלת האחריות לקרות התאונה, ולעניין היקף הנזק.

4.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה, ועד נוסף מטעם התובעת בתביעה הראשונה.

5.בפתח ישיבת ההוכחות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעות להתקבל, כך שהאחריות לקרות התאונה תחולק בין נהג רכב המיצובישי לבין נהג רכב ההונדה, באופן שנהג רכב המיצובישי יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 70% ואילו נהג רכב ההונדה יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 30%.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי.

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב ההונדה, שהייתה מהימנה עליי, על פני גרסתו של נהג רכב המיצובישי, שלא הותירה בי רושם דומה.