ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

לפניי תביעה שעניינה נזקי רכב מספר רישוי 66-256-53 (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 12.6.2016 בה מעורב רכב מספר רישוי 74-153-52 (להלן: "רכב הנתבעת").

אין מחלוקת כי אירעה תאונה בין כלי הרכב של הצדדים. המחלוקת היא בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוחו סמכותו על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

קיים הליך מקביל בין הצדדים במסגרת תיק תא"מ 35941-08-17.

שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים ואת עדותה של נוסעת רכב הנתבעת. בחנתי את הראיות ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים והגעתי לכלל דעה לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים באופן הבא:

נהג רכב הנתבעת: 70%; נהגת רכב התובעת 30%.

קביעתי יסודה בכך שראיתי לקבוע, על יסוד התשתית הראייתית שעמדה בפניי, כי התאונה מתרחשת אגב עקיפת רכב הנתבעת את רכב התובעת שנסע מאחורי רכב התובעת בכביש דו סטרי צר עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, כאשר רכב התובעת היה בנסיעה איטית לצורך חנייה מימין לנתיב הנסיעה, נטה מעט ימינה אולם טרם נכנס למפרץ החניה והסיט את חלקו הקדמי שמאלה, כשרכב הנתבעת היה במקביל אליו ולשמאלו ולהטיל את מירב האחריות על נהג רכב הנתבעת אשר אישר בעדותו כי במקום בו אירעה התאונה לא ניתן לבצע עקיפה (עמ' 4 שו' 32).

התרשמתי לחיוב מגרסת נהגת רכב התובעת בעדותה, ואותה ראיתי להעדיף על גרסת נהג רכב הנתבעת. גרסת נהגת רכב התובעת בעדותה הייתה קוהרנטית ועקבית, והיא נתמכת בעדותה של נוסעת רכב הנתבעת (שישבה בחלק הימני קדמי של רכב הנתבעת) ואישרה כי רכב התובעת היה בנסיעה וטרם היה בחנייה וכן במוקדי הנזק (פגיעת מעיכת הפח הנראית בצד שמאלי קדמי בתמונות הנזק ברכב התובעת וקיומו של נזק במוקד מגן קדמי ברכב הנתבעת על פי חוות דעת שמאי שצורפה ופגיעה נמשכת לאורך צד ימין של רכב הנתבעת) המסתברים יותר עם מסקנה זו.

הנתבעת לא הציגה תמונות הנזק ברכב הנתבעת ולא ניתן לקבל את טענתה בנסיבות אלה, וכן לאור חוות דעת השמאי שבדק את רכב הנתבעת, כי נקודת האימפקט ברכב הנתבעת הייתה בדלת ימנית קדמית.