תא"מ 52372-02-16 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' דוד ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 24.2.16 ע"ס 7,430 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 4.11.15 בין שני רכב מעורבים: רכב התובעת מתוצרת טויוטה (קורולה) מ.ר. 3371274 ורכב הנתבעים מתוצרת סיאט (איביזה) מ.ר. 1959912.

יצוין כי מתנהלת תביעה משפטית קשורה: תביעה קטנה ע"ס 18,115 ₪ שהוגשה ביום 27.3.16 ע"י בעל רכב הנתבעים שלפניי (המבוטח אצל הנתבעת 2 שלפניי בביטוח מקיף) נגד התובעת ואח' בת"ק (קטנות צפת) 55197-03-16. בתביעה זו ניתן פס"ד הדוחה התביעה בהיעדר התייצבות התובע לדיון שנקבע והתנהל ביום 6.12.16, אך התובע הגיש בקשה לביטול פסה"ד שקבועה לדיון ביום 28.2.17. הצדדים הסכימו שהכרעתי בפסה"ד בשאלת האחריות לקרות התאונה תחייבם גם במסגרת התביעה הקטנה הנ"ל.

נערך אתמול בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים וכן עדותו של עד ניטרלי מטעם התובעת.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

על יסוד מאזן ההסתברויות הנוהג במשפט האזרחי ועפ"י מכלול הראיות שהוצגו, ובכללן עדות של שוטר (מג"ב) ניטרלי (והניטרליות שלו לא הוטלה בספק) שנסע בסמיכות מקום וראה כל ההתרחשות ותיעד אותה בדו"ח פעולה מפורט, אני קובע כי עלה בידי התובעת להוכיח את עדיפות גרסתה על פני הגרסה הנגדית של הנתבעים, ולפיכך אני קובע כי נהג רכב הנתבעים אשם בלעדית בנזיקין בקרות התאונה, כאשר לא מצאתי בנסיבות להטיל אשם כלשהו על נהגת רכב התובעת. יצוין כי גם אם נהג רכב הנתבעים לא ביצע או לא התכוון לבצע פרסה במקום, עדיין עפ"י הראיות הוא ביצע פנייה חדה שמאלה תוך סטייה לעבר רכב התובעת.

הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 7,430 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 24.2.16 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 375 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.

• סך של 900 ₪, בגין שכר שני העדים בו חויבה התובעת.