תא"מ 52300-08-16 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

בפני תביעה שעניינה תשלום נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת, בעטיה של תאונת דרכים מיום 11.9.15 (להלן: "התאונה"). התאונה אירעה בשעות הצהרים, בסמוך לקיבוץ עמיר, והיו מעורבים בה רכב התובעת וטרקטור הנתבעת אליו חוברה מחרשה גדולה. בתום דיון הוכחות שהתקיים לפניי ביום 25.10.17 הסמיכוני הצדדים לפסוק את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, עם הנמקה קצרה. לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את חומר הראיות שהונח לפני ובכלל זה, טפסי ההודעה מטעם הנהגים המעורבים ותמונות ממקום התאונה, נחה דעתי, כי דין התביעה להידחות. ראשית, לא שוכנעתי, כי התובעת הרימה את הנטל הדרוש להוכחת טענותיה כי התאונה אירעה באחריותו הבלעדית או המכרעת של נהג טרקטור הנתבעת. מעדותו של נהג רכב התובעת עולה, כי החל בביצוע עקיפת הטרקטור לפני עיקול קל הקיים בכביש, וכי התאונה אירעה כשלושה עד חמישה מטרים לאחר העיקול. מנתון עובדה זה אנו למדים כי מי שיצר סיכון צפוי ובלתי סביר לקרות התאונה הוא דווקא נהג רכב התובעת, אשר החל בביצוע עקיפה של טרקטור, אליו חוברה מחרשה גדולה, בסמוך לעיקול בדרך, כאשר שדה הראיה שלו מוגבל. בעשותו כך, פעל נהג רכב התובעת בניגוד לקבוע בהוראת תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, ולפיה, על נהג המתכוון לבצע עקיפה לוודא, תחילה, כי הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות, ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא. במקרה דנן, נהג רכב התובעת יצא לעקיפה מסוכנת ולא בטוחה, כשבפועל גם לא הושלמה, ולמעשה הפריעה לטרקטור לסיים את הפנייה שמאלה בבטחה. שנית, מעדותו של נהג רכב התובעת עולה, כי טרקטור הנתבעת הוסע בנתיב הימני, בסמוך לשול. לאור נתון עובדה זה, הנלמד מפיו של נהג רכב התובעת עצמו, אין זה סביר והגיוני בעיני לקבוע כי נהג טרקטור הנתבעת ביצע פנייה שמאלה בחדות ובמהירות מרבית, ובאופן זה הפתיע את נהג רכב התובעת אשר לא הספיק להבחין בביצוע הפנייה. לא זו אף זו, בתמונות ממקום התאונה ניתן לראות בבירור, כי התאונה התרחשה בנתיב הנגדי כאשר טרקטור הנתבעת הספיק להיכנס אל שביל הכורכר ורוב המחרשה שחוברה אליו אף היא חלפה על פני רכב התובעת.

הדעת נותנת, כי אם התאונה הייתה מתרחשת כפי גרסת נהג רכב התובעת, היינו מצפים לראות פגיעה בחלק הקדמי שמאלי של טרקטור הנתבעת ופגיעה בחלקו הקדמי ימני של רכב התובעת, ולא כך הוא. מוקדי הפגיעה ברכבים המעורבים שונים בתכלית והם תומכים ומחזקים את גרסת הנתבעת למנגנון התאונה הנכון.

מכל האמור, אני דוחה את התביעה, ללא צו להוצאות, למעט שכר עד התובעת ושכר עד הנתבעת, בהם תישא התובעת.

הנני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.

ניתן היום, ה' חשוון תשע"ח, 25 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.