לפני תביעת התובעת - ש.נ.י. שירותי מטען בינלאומיים (ש.כ.) בע"מ, לתשלום יתרת החובה של הנתבעת – כהן מעליות בע"מ - כלפיה, בגין שירותי שילוח בינלאומיים ועמילות מכס אשר סופקו לנתבעת על ידי התובעת ותביעתה הנגדית של הנתבעת לשיפויה בגין נזקים אשר נגרמו, לטענת הנתבעת בעטיה של התובעת, למטען הנתבעת אשר אוחסן במחסן צד ג'- לוגיסטי פוינט (להלן: "צד ג'").
לשם הנוחיות בלבד, תוכנה להלן התובעת בתביעה העיקרית- היא גם הנתבעת שכנגד בתביעה הנגדית: "התובעת" ואילו הנתבעת בתביעה העיקרית, היא גם התובעת בתביעה שכנגד: "הנתבעת".
מבוא- העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:
1.התובעת הינה חברה אשר סיפקה לנתבעת שירותי שילוח בינלאומי ועמילות מכס.
2. אין חולק כי, בין היתר, יבאה הנתבעת מספרד, באמצעות חברת "צים", משלוח של מעליות אשר נפרק ביום 12/8/10 ואשר הועבר לאחסון במחסן צד ג' באשדוד.
3. אין חולק כי המחלוקת נשוא התביעה שכנגד, נסבה על מעלית אחת ואולם עוד אין חולק כי המשלוח אשר סופק ואוחסן כאמור, כלל תשע מעליות ולא רק את המעלית נשוא המחלוקת (ראו עדותו של מר יצחק מיכליס מטעם הנתבעת בעמוד 17 שורות 9-10)
4.אין חולק כי כלל המשלוח אוחסן על ידי צד ג' בחצר המחסן באחסון חיצוני.
5.אין חולק כי שאר המעליות נשוא המשלוח נמשכו על ידי הנתבעת מהאחסון וזאת, עד לחודש נובמבר 2010 (ראו עדותו של מר יצחק מיכליס מטעם הנתבעת בעמוד 17 שורות 31-32) ואולם, המעלית נשוא התביעה שכנגד – אשר יועדה להתקנה ברחוב בן יהודה 173 בתל אביב (לעיל ולהלן: "המעלית נשוא התביעה שכנגד") נותרה באחסון ולטענת הנתבעת, עת היא ביקשה לעשות בה שימוש בפברואר 2011, התברר לה כי מעלית זו ניזוקה.
טענות הצדדים:
6.במסגרת התביעה הראשית, טוענת התובעת כי הנתבעת נותרה חייבת לה, בגין שירותים אשר סופקו לה על ידה, סך של 50,799 ₪ וזאת, בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת אשר צורפה לתביעה ולתצהיר התובעת.
הנתבעת מנגד, מכחישה את סכום החוב הנתבע וזאת, תוך שהינה טוענת כי סכום החוב עומד על סך 18,320 ₪ וזאת, בהתאם למכתב אשר הוצא לה על ידי מר יוסי פלד ביום 16/1/12 במסגרתו צויין כי יתרת החוב של התובעת לצד ג' בגין האחסון עומד על סכום זה. לחילופין טוענת הנתבעת כי סכום החוב עומד, לכל היותר, על סך של 43,424 ₪ וזאת, בהתאם לסכום אשר נדרש על ידי התובעת במסגרת מכתב דרישה מיום 4/7/11 שהוצא על ידי התובעת שישה חודשים לפני מועד הגשת התביעה.
לחילופין, טוענת הנתבעת כי יש לקזז את מול סכום החוב הנתבע במסגרת התביעה העיקרית, את נזקיה כפי שפורטו במסגרת התביעה הנגדית.
7. במסגרת התביעה הנגדית טוענת הנתבעת כי יש להטיל לפתחה של התובעת נזקים אשר נגרמו למעלית נשוא התביעה שכנגד וזאת, בנסיבות כדלקמן:
מקדימה הנתבעת וטוענת כי התובעת היתה זו אשר טיפלה במשלוח בעבורה וזאת, מרגע שחרורו מהמכס. בכלל זה, לטענת הנתבעת, טיפלה התובעת בהובלתו של המשלוח למחסני צד ג' ובאחסנתו במחסנים אלו, לרבות קביעת אופן האחסנה.
לטענת הנתבעת, התובעת התרשלה בטיפולה במשלוח וזאת, בשניים עיקריים- ראשית, לטענתה, בהתאם לתעודת הטובין הגיע המשלוח למחסן צד ג' כאשר 2 ארגזים מתוכו פתוחים וקיימות שריטות בברזלים ואולם, למרות זאת, לא מסרה התובעת כל דיווח על האמור לנתבעת. שנית- לטענת הנתבעת, על אף שמדובר במטען רגיש הכולל מעליות ורכיבים אלקטרוניים, אוחסן המטען על ידי צד ג', בניגוד להוראותיה של הנתבעת ולשורת ההיגיון - בחצר, באחסנה חיצונית אשר אינה תואמת את רגישותו של המטען לנזקי מזג האוויר.
לטענת הנתבעת, כפועל יוצא מן האמור, עת ביקשה למשוך את המעלית נשוא התביעה שכנגד, התברר כי המעלית ניזוקה ממי גשמים, לא ניתן לעשות בה כל שימוש והיא בבחינת "טוטל לוס".
בנסיבות אלו, לטענת הנתבעת, נזקיה הינם כדלקמן:
שווי המעלית בסך 120,873 ₪, עלות הובלת המשלוח לישראל 16,830 ₪, עלות בדיקת שמאי בגין דו"ח הנזק – 1380 ₪, עלות הובלה, מנוף, סבלים וכיוב' להובלת המשלוח – 1740 ₪, בגין איחור באספקת המעלית ללקוח לפי תחשיב של 50$ ליום כפול 120 ימי איחור – 20,700 ₪ ובגין פגיעה במוניטין, תדמית עוגמת נפש הוצאות תקורה וכו' – 20,000 ₪.