תא"מ 51918-12-15 יצחק אדרי נכסים ונדל"ן בע"מ נ' דותן ואח'

לפני תביעה בסדר דין מהיר על סך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, בגין דמי תיווך אשר לטענת התובעת חבים לה הנתבעים.

יצוין כי בסיכומיה חזרה בה התובעת מטענתה לפיה הנתבעים בהתנהגותם מנעו ממנה לקבל דמי תיווך מהמוכרים כהגדרתם להלן, כך שנותרה בפני מחלוקת אחת ויחידה, האם מגיע לתובעת, מהנתבעים, דמי תיווך, בגין רכישת דירה הממוקמת ברחוב האלה בישוב כפר תבור מגב' רינת קינן (להלן : "המוכרים" ו-"הדירה שבמחלוקת").

רקע עובדתי וטענות הצדדים באופן תמציתי:

1.התובעת טוענת כי ביום 5.12.14 חתמו הנתבעים על הזמנת שירותי תיווך (להלן: "ההסכם") כאשר בהתאם להסכם התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת דמי תיווך בשיעור של 2% בצירוף מע"מ. לטענת התובעת בתחילה הוצגו לנתבעים שלוש דירות ולאחר מכן שתי דירות נוספות, אשר אחת מהן הייתה הדירה שבמחלוקת.

2.אין מחלוקת בין הצדדים כי ביחס לשתי הדירות הנוספות (ברחוב האלה בכפר תבור) לא חתמו הנתבעים על גבי ההסכם. לשיטתה של התובעת הדבר קרה מתוך אמון וביטחון שלה בנתבעים.

3.כמו כן אין מחלוקת כי ביום 18.3.15 הציגה התובעת בפני הנתבעים את הדירה שבמחלוקת, אותה דירה אשר נרכשה על ידם בסופו של דבר כחודש לאחר מכן (ביום 19.4.15) במחיר בו היא הוצעה, קרי 1.5 מיליון ₪.  לשיטתה של התובעת בגין רכישת הדירה שבמחלוקת חבים לה הנתבעים דמי תיווך, בהתאם לקבוע בהסכם, דהיינו, 2% בצירוף מע"מ מסך של 1.5 מיליון ₪ - 30,000 ₪ בצירוף מע"מ.

4.הנתבעים מנגד טוענים כי לא נחתם, ואף לא נכרת בינם לבין התובעת הסכם לתשלום דמי תיווך ביחס לדירה שבמחלוקת, וממילא התובעת אינה עומדת בכל שלושת תנאי סעיף 14 (א) לחוק המתווכים במקרקעין תשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המתווכים") ולפיכך אינה זכאית לדמי תיווך.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות במלואה, השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה ט"ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד - 1984.