תא"מ 51838-01-16 פור נ' מ.ר.נ השקעות בע"מ

התובע, אשר עוסק בביצוע עבודות חשמל, הגיש לביצוע בלשכת ההוצל"פ שיק של הנתבעת על סך של 59,649 ש"ח.

הנתבעת, שהינה חברה בעלת אולם אירועים בנס-ציונה, הגישה בקשה בטענת "פרעתי" והתנגדות לביצוע השטר.

לטענת הנתבעת, היא שילמה לתובע את תמורת השיק. הנתבעת טוענת, כי עבור ביצוע עבודות חשמל ניתנו לתובע שני שיקים, השיק נשוא תיק ההוצל"פ ושיק נוסף על סך 59,000 ₪. השיק נשוא תיק ההוצל"פ הופקד בחשבון הבנק של הנתבעת אך לא כובד, ועל כן הנתבעת העבירה לתובע את סכום השיק בהעברה בנקאית ובכך פרעה את השיק. למרות שהתובע נתבקש להחזיר את השיק, התובע סרב לעשות זאת וטען כי הוא מחזיק בו כערבון להבטחת התשלום עבור עבודות נוספות שביצע לטענתו באולם האירועים. כל זאת, בניגוד לעמדתה של הנתבעת ולא בהסכמתה.

הנתבעת טוענת, כי שעה ששילמה את מלוא תמורת השיק נשוא הדיון לידי התובע, אין התובע רשאי לעשות בשיק שימוש ולדרוש את פירעונו פעם נוספת.

לאחר שניתנה רשות להתגונן, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית.

התובע בתצהירו טוען, כי ביצע עבודות בהיקף שעות רחב עבור הנתבעת. בתחילה, פעלה הנתבעת בהתאם לסיכום בין הצדדים והעבירה לו שיקים דחויים בגין חשבוניות שהוציא, אולם בהמשך נקלעה הנתבעת לקשיים והגיעו תלונות של קבלנים אחרים שעבדו במקום על כך שהנתבעת אינה מעבירה את התשלומים המגיעים להם.

כאשר הגיע מועד פירעון השיק, השיק חזר עקב העובדה שחשבון הנתבעת היה מוגבל. לגרסת התובע בתצהירו, הוא הגיע למשרדי הנתבעת ודרש לקבל את התמורה הנקובה בשיק וכן דרש שיקים עבור העבודות שביצע אשר לגביהן טרם קיבל שיקים.

לגרסת התובע, בתו של בעלי הנתבעת אמרה לו שהיא תבדוק את העניין עם אביה שלא היה במשרד. בהמשך, אמרה לו שהיא תבצע העברה בנקאית של סכום השיק וכי עליו לשמור את השיק בידיו כבטחון לתשלום יתר הסכומים. זאת, על מנת שהתובע לא יעצור את העבודות. נוכח הבטחה זו, הורה התובע לעובדים להמשיך בעבודה.

לטענת התובע, כיום עדיין מגיע לו סך של 135,000 ₪ (בתוספת מע"מ) ונוכח אי תשלום התמורה המגיעה לו, הוא זכאי לקבל את סכום השיק, הואיל והשיק ניתן לו כבטוחה לתשלום עבור יתר העבודות.