תא"מ 51815-08-16 אזקיאל נ' אלבז

לפני בקשת המבקש ("הנתבע") לביטול פסק דין שניתן כנגדו לאחר שלא התייצב לדיון שהתקיים ביום 17.10.2017.

המבקש טוען כי בשל מצבו הבריאותי נבצר ממנו להתייצב לדיון שהתקיים ביום 17.10.2017. המבקש צרף לבקשתו אישור רפואי על ימי מחלה שאושרו לו מיום 16.10.2017 ועד ליום 18.10.2017. עוד מציין המבקש כי הבית אשר שכר מהזוכה לא היה ראוי למגורים עקב שיפוצים שבוצעו מטעם הזוכה ומשכך התובע הוא זה שחייב כסף בגין תקופה זו סכום אותו הוא מעמיד על הסך של 15,000 ₪.

המשיב מתנגד לבקשה.

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפניי ובחנתי טענות הצדדים, אני מוצאת לנכון להורות על ביטול פסק הדין, תוך הותרת שאלת ההוצאות בגין הבקשה והדיון שהתקיים לסיום ההליך.

מאחר שאין חולק כי המבקש הוזמן כדין לדיון הרי שיש לבחון את הבקשה מכח סמכות בית המשפט לביטול פסק דין לפי שיקול דעת בית משפט.

טענת המבקש כי בשל מצבו הבריאותי לא התייצב לדיון לא נסתרו על ידי המשיב והם נתמכים באישור רפואי. לאור זאת לא ניתן לקבוע כי בנסיבות העניין, המבקש, שהגיש התנגדות לביצוע שטר, פעל תוך זלזול בהליכי משפט. אכן מצופה היה כי המבקש יפעל להגשת בקשה לדחיית הדיון בפרט מאחר שנראה כי לכל הפחות יום לפני הדיון היה מודע לכך שלא יעלה בידו להתייצב לדיון הקבוע אולם ניתן להתחשב במחדל זה בעת פסיקת ההוצאות.

אשר לטענות ההגנה, על פני הדברים, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נראה כי יש מקום לקיים דיון בתובענה לגופה.

המדובר בתובענה לביצוע שטר חוב. ניתנה למבקש רשות להתגונן והתובענה נקבעה לישיבה מקדמית תוך מתן הוראות בדבר התאמת כתבי הטענות להליך בסדר דין מהיר (ראו החלטה מיום 21.03.2017).

המשיב (התובע) לא הגיש את המסמכים שיש לצרף לכתב תביעה ובכלל זה לא הגיש תצהיר או מסמכים. כמו כן יש לציין כי המשיב לא התייצב באופן אישי לדיון שנקבע וזאת על אף האמור בהחלטה מיום 21.03.2017. במאמר מוסגר יצויין כי על גבי השטר שהוגש לביצוע נרשם כי הוא נמסר ל"ביטחון" ובמסגרת הבקשה לביצוע שטר אין כל פירוט בכל הנוגע למהות החוב בגינו הוגש שטר הביטחון לביצוע.

לאור האמור, בשלב זה אין מקום להידרש למסמכים ולטענות אותם הציג המשיב לראשונה במסגרת תגובתו לבקשה לביטול פסק דין ולא ניתן להכריע בתובענה מכוחם.

המבקש העלה טענה בהתנגדות לפיה אין על שמו חוב מים ובמסגרת הבקשה לביטול פסק דין הוסיף כי המושכר לא היה ראוי למגורים באופן המקים למשיב חיוב כלפיו. מבלי לקבוע מסמרות בטענות לגופן הרי שאלו מצריכות בירור לגופו של עניין במסגרת שמיעת התובענה ובשלב זה אין בית המשפט נדרש לשאלת אופן ההוכחה.

כמו כן יש ליתן משקל בנסיבות העניין לזכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות יסוד.

נוכח כלל הנסיבות האמורות מצאתי להורות על ביטול פסק הדין. בשים לב למחדלי המשיב מצאתי להותיר שאלת החיוב בהוצאות לסיום ההליכים.

לאור האמור אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 17.10.2017.