תא"מ 51551-07-14 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אבו סאלח

לפני תביעה כספית לתשלום סך 5,707.45 ₪ המהווה לטענת התובעת את יתרת חובו של הנתבע כלפיה בגין ציוד ושירותי טלפון סלולארי שסיפקה לו.

התביעה נסמכת כל חשבונית הכוללת חיובים שוטפים בין החודשים נובמבר 2013 עד ינואר 2014 וכן יתרת חיוב בגין ציוד.

סכום התביעה כוללת גם רכיב של "הוצאות גבייה".

הנתבע טוען כי התקשר עם התובעת בעסקה בה רכש 6 מנויים בתשלום קבוע בסך 49 ₪ למנוי כל חודש כאשר בפועל חויב ב-127 ₪ לכל מנוי כך שלמעשה סכום התביעה מתקזז מול גביית היתר מה גם שלטענתו חויב הוא בכל מיני חיובים ללא בסיס או שלא היו מובנים לו ולגביהם גם לא קיבל הסבר ופירוט בדבר מקורם ולכן בוטלה הוראת הקבע שנתן.

למעשה, סלע המחלוקת העיקרי כפי שנראה מכתבי הטענות הוא בדבר הוראות ההסכם הנושא את פרטי הנתבע ואשר צורף לכתב התביעה, ההסכם איננו נוקב בסכומים הנטענים ע"י הנתבע כדמי מנוי אלא דווקא תומך במסקנה שדמי המנוי קרובים יותר לסכומים שנגבו בפועל (ההסכם קובע גם מנגנון זיכויים מותנה ומוגבל).

מאידך גיסא, הנתבע טוען כי היות וההסכם איננו חתום ע"י שני הצדדים, אין לו כל תוקף .

הצדדים הגיעו להסכמה על פיה יינתן פסק דין על דרך הפשרה ונוכח הדרך הדיונית שנבחרה אין צורך במתן נימוקים או קביעת ממצאים וההכרעה תיקח בחשבון שיקולי פשרה כגון סיכוי וסיכון בשים לב לחומר שבתיק, לטענות ולנטלי ההוכחה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 3300 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1200 ₪ . בשאר ההוצאות יישאו הצדדים בעצמם.

הסכומים ישולמו תוך 45 יום (או בכל הסדר אחר שיוסכם בכתב בין הצדדים) שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תיישם את החלטתי בעניין החזרת האגרה השניה.