ויסאם נ' אבו סנדס

לפניי תובענה שטרית שתחילתה בתיק ההוצאה לפועל שבכותרת, ובמסגרתה ביקש התובע לבצע שיק המשוך לכאורה מחשבון מספר XXX המתנהל על שם הנתבעת (ובעלה) בבנק הדואר, בסך של 10,000 ₪, ז.פ. 20/2/14, ואשר מספרו - XXX .

יצויין כי השיק (הן כפי שהוצג בישיבת ההוכחות והן כפי שעולה מצילומו המצורף לבקשת הביצוע) נחזה כמהוה, מחוזק במרכזו באמצעות נייר דבק, כתוב בשפה העברית וחולל מסיבת "א.כ.מ" (אין כיסוי מספיק). שם הנפרע הנקוב בשיק הוא "שלובי מועתסם" וחתימתו של זה, כך נראה, נערכה בגב השיק, כחתימת היסב.

על פני השטר רשומים בספרות ובמילים בעברית סכום השטר, שמו של הנפרע אף הוא נקוב בעברית ובמקום המיועד לחתימה מופיעה חתימה המכילה, כך נראה, את שמה הפרטי של הנתבעת (בשפה הערבית).

עוד יצויין כי מועד הפרעון הנקוב הוא כאמור מיום 20/2/14. השיק הוצג לפרעון על פי חותמת בנק הדואר המתנוססת על גביו ביום 11/3/14 ותיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 24/6/14. התנגדות הנתבעת הוגשה ביום 19/2/15, וזאת לאחר שביום 17/2/15 הגישה הנתבעת תלונה במשטרת ישראל.

טענות הצדדים:

התובע טוען כי את השטר קיבל מידיו של צד שלישי, מר שלובי מועתסם כנגד עבודות שיפוץ שביצעו הוא ואביו בביתו של זה. אליבא דמר שלובי נמסר השיק לידיו כנגד עסקת מכר מכולת שבוצעה בינו לבין בנה של הנתבעת, מר שאדי אבו סנדס, בנסיבות עליהן מסר מר שלובי תצהיר ונחקר. עוד נטען כי לאחר שחולל השיק פנה התובע אל מר שלודי הנ"ל וזה פנה אל הנתבעת ובעלה ובישיבה שנערכה בנוכחות הנתבעת, בעלה ובנה התחייבו אלו לכבד את השיק ולשלם את תמורתו אך ביקשו לפרוס את החיוב לתשלומים מפאת קושי כלכלי. משלא עמדו בתשלומים פתח התובע בהליכים כאן.

הנתבעת טוענת כי את השטר לא משכה ומעולם לא חתמה עליו, וכי מדובר בגניבה וזיוף. לשיטתה, פנקס השיקים כולו נגנב מתיקה, אותו היא מחזיקה בביתה. עוד טענה כי השיקים נועדו לשמש אותה למשיכת כספי הנכות של בעלה מחשבונם המשותף, וכי בהתאמה היא עושה שימוש בפנקס פעם בחודש בלכתה לבנק הדואר, שם היא מושכת שיק בגובה שיעור הקצבה החודשית. הנתבעת הוסיפה וטענה כי נודע לה אודות ההליכים ובהתאמה אודות גניבת השיק רק לאחר שהוטל עיקול על חשבונה, ואז גם הגישה תלונה לעניין זיוף השיק והודיעה לבנק לבטל את הפנקס כולו. הנתבעת הבהירה כי מלבד השימוש האמור מעולם לא עשתה שימוש בשיקים למטרות אחרות וכי מעולם לא הרשתה לאחר לחתום במקומה על גבי השיקים ולא מסרה אותם לאיש.

ניתוח העדויות:

מטעם התובע העידו התובע ומר שלודי. התובע העיד כי את השיק קיבל ממר שלודי בתום יום עבודה שביצעו הוא ואביו בביתו של מר שלודי, עבודת שיפוצים. לעומתו טען מר שלודי תחילה כי בינו לבין התובע ואביו עסקים רבים, כי הוא עצמו עובד בשיפוצים, וכי את השיק העביר לתובע במסגרת אחת מהעסקאות ביניהם אותה הוא אינו זוכר. לאחר מכן טען כי מדובר בתמורה לעסקה כלשהי, ציין כי בין היתר נערכה ביניהם עסקת רכב, ולבסוף טען כי מדובר בתשלום עבור עבודות, ככל הנראה עבודות שיפוצים שביצעו התובע ואביו בכפר "שלו" (של התובע).

אשר למטרת השיק ונסיבות העברתו לידיו טען מר שלודי תחילה כי השיק נמסר לו כחלק מתמורת מכולת שמכר לבנה של הנתבעת וכי השיק ניתן ביחד עם שיק נוסף, המשוך אף הוא מאותו חשבון, בעבור המכולת. לשיטתו לא ראה מי חתם על השיק שכן הבן הגיע לישיבה ללא שיקים, וכאשר הבהיר לו כי לא ימכור לו את המכולת ללא שיקים הלך והביא את שני השיקים כשהם חתומים וריקים, וביחד הם מילאו בהם סכומים, האחד על סך של 10,000 ₪ והשני על סך של 100,000 ₪, והכל בעבור מכולת שערכה 120,000 ₪.

מר שלודי טען בשלב זה ולאחר שהתבקש להציג הסכם, כי אין הסכם למכירת המכולת שכן כזה לא נערך, ובהמשך החקירה הוסיף וביקש לחזק את דבריו באומרו כי השיקים הללו נועדו בין היתר להוות ראיה לביצועה של העסקה. בהמשך טען כי מלבד השיקים הללו לא שולם כל תשלום במזומן, וכי ניתנו אף שיקים של שאדי (בנה של הנתבעת) להסדרת התמורה.

לשיטתו תחילה - נמסרו שני השיקים האמורים כך ששיק של 10,000 ש"ח נועד לפרעון מיידי ואילו השיק בסך של 100,000 ש"ח נועד להבטחת התשלומים על ידי הבן. בהמשך שינה עמדתו זו וטען כי השיק דנן והשיק הנוסף נועדו שניהם לבטחון, וכי בהתאמה נעשה שימוש בשיק נשוא התיק כאן רק לאחר שהשיקים של הבן חוללו.