תא"מ 5118-12-13 עיריית בית שמש נ' ש.פ. שייקה ניהול פרויקטים (2003) בע"מ ואח'

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים להוסיף ולשלם לידיה יתרת חוב בגין ארנונה ואגרת שילוט.

במסגרת כתב התביעה טענה התובעת כי הנתבעת 1 החזיקה בנכס ברחוב השבעה 4 בבית שמש, המצוי בתחום שיפוטה של התובעת בין השנים 2008 ו-2009.

בגין תקופה זו, נותרה (נכון למועד הגשת התביעה) יתרת חוב בסך של 10,072.98 ₪, כאשר מתוכה סך של 7,083.2 ₪, הינו בגין ארנונה והיתרה בגין אגרת שילוט.

הוסיפה התובעת וטענה כי הנתבע 2 הינו בעל השליטה והמחזיק במניות הנתבעת 1 בשיעור של 100%, וכי מקום בו הנתבעת 1 הפסיקה פעילותה, יש לחייבו במלוא חיוביה ביחס לחוב הארנונה.

במסגרת בקשת הרשות להתגונן הכחישו הנתבעים את האמור בכתב התביעה וטענו כי לא עומדת להם יתרת חוב כלפי התובעת, כי החיוב שבוצע נעשה שלא כדין וכי כל ניסיונות הנתבע לשכנע את התובעת בטעויותיה, הן החישוביות והן אלו הנוגעות לדרך התנהלותה, לא צלחו.

הוסיף הנתבע 2 וטען כי לא מתקיימת כל יריבות בינו לבין התובעת, וכי היותו בעל שליטה בנתבעת 1, אין בה כדי לזכות את התובעת בחיובו באופן אישי. לשיטת הנתבע 2 לא מתקיימים במקרה דנן התנאים הנקובים בהוראות הדין לצורך חיובו של בעל שליטה בחובותיה של החברה, שעה שעסקינן בתאגיד פעיל.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, נתתי דעתי לעדויות הצדדים ולסיכומיהם, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ככל שהיא מתייחסת לנתבעת 1 (למעט לעניין אגרת שילוט בגין שנת 2009), ולהידחות ביחס לחיוב הארנונה, ככל שעניינה הנתבע 2. טעמיי להלן:

באשר לחוב הארנונה, הציגה התובעת בפני את תדפיסי חשבון החוב (ראה נספחים ג' ו-ד' לתצהיר העד מטעם התובעת).

מטעם התובעת התייצב מר מאיר נעמת, שהינו מנהל מח' ארנונה בעיריית בית שמש.

מצאתי את עדותו של עד זה כסדורה, ברורה ועקבית.

על אף חקירה נגדית ארוכה מאוד, לא היה בשאלות או בתשובות אשר נתנו על ידו כדי להביא לכרסום ראייתי כלשהו בגרסתו.

העד אישר, באופן חוזר, כי החוב בגין חיוב הארנונה, מקורו באי תשלום ביחס לחודשים ינואר ופברואר 2009 כמו גם בגין 16 ימים של חודש מאי 2009.